מרובע

הִיא הִבִּיטָה בִּי מֵחַיֶּיהָ כִּנְצוּרָה

בְּעוֹבְרָהּ מְחֻבֶּקֶת בָּרְחוֹב עִם בְּחִירָהּ

גּוּפָה מִקְדָּשׁ, עֵינֶיהָ כְּפִירָה

הִיא לִי דָּג – אֲנִי לָהּ אִדְרָה.

4 תגובות בנושא “מרובע

  1. מצאו חן בעיני 3 השורות הראשונות.
    יש בהן כל כך הרבה כאב,תחושת החמצה, געגועים,אפשר ממש לחוש בזה, בכל כך מעט מילים.
    השורה האחרונה עצובה בעיניי.
    לא בטוחה שירדתי לסוף דעתך.

    אהבתי

כתוב תגובה לאלכס בן-ארי לבטל