התקווה 74

מאי 5, 2022 ~ Alex Ben Ari ~ כתיבת תגובה

למי שתוהה מה בכלל הדבר הזה, אפשר לקרוא בקצרה כאן או לראות ולשמוע כאן.

תְּשׂוּמָה: במקור מציינת את הפעולה של להניח משהו. לשים. בגלגול העכשווי שלה הדבר ששמים הוא בעיקר כסף, או בלשונו הצלולה של אבן-שושן: "מכלול האמצעים הַמשֻׁקּעים בארגון מפעל או בפעולה מסוימת (Input)". נדמה לי שאפשר לחוש דרך ההגדרה הזו את המלה ברגע של התרחבות אי אז בשנות החמישים, תקופת חיבור המילון, ממשמעותה התנ"כית המקורית למשמעות העכשווית המושאלת. הקפיצה המסחררת שיש בהגדרה מן הספציפיות של "ארגון מפעל" אל הכלליות של "פעולה מסוימת" מהדהדת את רגע המעבר הזה. מחד ברור לאבן-שושן שמדובר בראש ובראשונה במלה שנועדה להקשרים כלכליים, מאידך הוא לא בטוח דיו על מנת לצמצם אותה להקשרים הללו בלבד. אני מדמיין אותו מתאמץ להביא דוגמה רווחת אחרת, מתקשה, ובוחר לבסוף במונח הכללי ולכן הבלתי מתחייב ביותר: "פעולה מסוימת". עדות נוספת באותו כיוון היא הבחירה שלו להביא ככתבו וכלשונו, בבחינת שחקן חיזוק, את המינוח הלועזי: Input.

לוֹלָב: אני כנראה לא היחיד שלא מכיר את המלה הזו: המונח התלמודי לבורג. מבחינת אבן-שושן לא רק שהמלה שרירה וקיימת, הוא עוד מגדיל ומביא אחריה שני ערכים נוספים שנגזרים ממנה. הראשון הוא שם התואר לוֹלָבִי, שאותו הוא מפליא להגדיר כ-"חלזוני, שעשוי בתבנית סלילי בורג", ולצד זה משפט דוגמה מתוך "כתבים" של יעקב קלצקין: "לפנינו התפתחות קו בצורה לולבית, שהולכת וגדלה עם כל סיבוב וסיבוב". אדם מבלה את חייו בלתרגם את שפינוזה (עד ראשית שנות האלפיים התרגום הכמעט בלעדי ובוודאי המרכזי בעברית ל"תורת המידות" היה זה של קלצקין), בלכתוב מונוגרפיות על גדולי עולם ואינספור מסות בהגות ובספרות ובסוף נקבע בנצח דרך משפט שמרגיש כאילו נלקח מספר גיאומטריה.

אגב, אחת הדרכים בה מוגדרת באבן-שושן המלה חֶלְזוֹנִי, המשמשת בהגדרה של לוֹלָבִי, היא בָּרְגִּי (מלשון בורג), מה שסוגר מעגל לוֹלָבִי קטן בין שלושת המונחים. באופן מעניין המלה בָּרְגִּי עצמה איננה מופיעה כערך במילון. אבל חזרה לקלצקין: אבן-שושן מסרב להניח לו ובהגדרת של חֶלְזוֹנִי הוא מביא משפט דוגמה נוסף משלו, שוב באותה רוח, שוב מתוך "כתבים":" השתלשלות לולבית, חלזונית, עיגול על גבי עיגול". אכן השתלשלות לולבית. הארכתי מדי? מה פתאום.

פּוֹסְטוֹת מַחְמְצָן: פּוֹסְטוֹת הן ריבוי של פּוֹסְטָה, שהיא פשוט תחנת דואר. מַחְמְצָן היא "בריכה של כובסים שהיו שמים בה חמרי ניקוי שונים והיו שורים בה את הלבנים לפני הכביסה". השילוב המתקבל הוא כינוי לא-בלתי-הולם לנקודות איסוף הדואר שפשו לאחרונה בחיינו בירכתי קיוסקים ושאר בתי עסק ואחוז מסוים מן החבילות נאכל בהן לעולמי עד.

עִמְקָה לְצַמְרִיּוֹת צוֹפִיָּה: עִמְקָה היא חלל בין שני מבנים עיליים על סיפון אנייה. מונח בספנות שנגזר מן המלה עמק. צַמְרִיּוֹת היא "תכונת הצמר, רכּוּת ושעירוּת".

הַתְּשׂוּמָה בַּת שְׁקוּפִיּוֹת אַלְפַּיִם: הלא הוא ליל השימורים של הכנת מצגת הפאוור-פוינט האינסופית לקראת ישיבת המשקיעים שלמחרת.

עֳפִי: ענף. צורת היחיד של עפאים.

בַּדְחִית: המלה שרק בשבילה היה שוה ליצור את השיר הזה השנה. המונח העברי לפארסה. כמה תמימה נראית היום ההגדרה של אבן-שושן, שלא חורגת לרגע מהמשמעות הבימתית של המונח: "פַרְסָה, מחזה מוסיקלי מבדח, מחזמר היתולי". כמה המלה הזו התרחבה במרוצת העשורים הלא רבים שחלפו מאז לכלול כמעט כל היבט של חיינו.

לפעמים יש לאבן-שושן הרגעים האלה שאתה לא בטוח אם הוא רציני או משחק אתך. מחזה מוסיקלי הוא מחזמר. מבדח זה היתולי. כלומר ההגדרה הקצרצרה הזו מורכבת מאותו מונח בדיוק שחוזר על עצמו פעמיים. פארסה?

–

זה הכל אני חושב. שנהיה ענפים חופשיים בבַּדְחִית הזו שאנחנו מנהלים כאן כולנו יחד וכל אחד ואחת בחייה. חג שמח.

התשואה (התקווה 72)

אפריל 28, 2020מרץ 25, 2022 ~ Alex Ben Ari ~ כתיבת תגובה

הַתְּשׂוּאָה

כָּל עוֹד בַּלּוּל פְּנִימָה
נְשִׁירַת יִידִישׁ הוֹמִיָּה
וּלְפוֹנֵמוֹת מַחְמָל קָדִימָה
עֲמָמִיּוּת לְצַמְצַמָּה צוֹפִיָּה

עוֹד לֹא אָבְדָה תְּשׂוּאָתֵּנוּ
הַתְּשׂוּאָה בַּת שַׁקְדָנוּיוֹת אַלְפַּיִם
לִהְיוֹת עִפּוּר חָפְשִׁי בִּבְדוּתֵנוּ
בְּדוּת צַמְצַמָּה וִירוּשָׁלַיִם.

–

המציאות חדשה, הפרוצדורה אדישה
תְּשׂוּאָה היא רווח שנכס מניב. במקרא היא משמשת במשמעות אחרת: רעש, שאון, המולה. יש דמיון מעניין בין השימושים. כאן וגם כאן זו מלה שמסמנת משהו עודף שנוצר מתוך דבר אחר. רווח שנוצר מנכס ורעש שמייצר אוסף של אנשים. משמעויות שונות מאוד שקשורות זו בזו דרך מבנה מרחבי. נפלאות דרכי השפה.
שתי המשמעויות, רווח ורעש, אינן בהלימה עם הזמן. אני כותב את המילים האלה בחלון פתוח בערב יום העצמאות. הרחוב מתחתיי שקט כמעט לגמרי פרט לקריוקי א-קפלה עגום שאחד מדיירי הרחוב מתעקש עליו במרפסת. גם התשואות הכספיות של רבים מאיתנו פחות או יותר דוממות.
אבל עוד לא אבדה תשואתנו. וגם לא תקוותנו, תרגימתנו, תרעבתנו, תרקדתנו וכל יתר המילים הרבות שהעברתי בתבנית הזו במשך השנים. מה שעובר בה לא אובד לעולם, בהגדרה. כך היא בנויה. כל עוד כך וכך (למשל בלול פנימה נשירת יידיש הומיה במקרה הזה), עוד לא אבדה איזו מלה שלא נשים בה. אולי זה מה שהופך אותה לבסיס מוצלח כל כך לבנות עליו הימנון. נפלאות דרכי השפה.
צַמְצַמָּה. מלה של מתרגמים. חפשו אותה

בשולי הדברים: למי שתוהה מה כל הדבר הזה, אפשר לקרוא כאן וגם כאן, לראות כאן ולקנות כאן

מרץ 21, 2020 ~ Alex Ben Ari ~ 4 תגובות

(מתוך: Ear s, מחזור אפשרי לעתיד)

התקווה 71 – תשדורת עדכנית

מאי 9, 2019 ~ Alex Ben Ari ~ כתיבת תגובה

הַתִּשְׁדֹּרֶת

כָּל עוֹד בַּלִוְיָתָן פְּנִימָה

נְשִׁיקֹנֶת יַחְשָׂן הוֹמִיָּה

וּלְפוֹנֶטִיקוֹת מַחְמוּד קָדִימָה

עַמְלָנוּת לִצְמִיתוּת צוֹפִיָּה

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּשְׁדָּרְתֵּנוּ

הַתִּשְׁדֹּרֶת בַּת שְׁקֵדִיּוֹת אַלְפַּיִם

לִהְיוֹת עִפּוּץ חָפְשִׁי בְּבַּדָּאוּתֵנוּ

בַּדָּאוּת צְמִיתוּת וִירוּשָׁלַיִם

–

כן, מַחְמוּד זו מלה במלון.

כן, גם אצלי אחרי כל השנים וכל המאמץ לא לבזבז אותן עוד יש בלויתן פנימה נשיקנת יחשן שהומיה והומיה.

עַמְלָנוּת לִצְמִיתוּת צוֹפִיָּה – זה טריוויאלי? זה עמוק? קשה לי להחליט.

הַתִּשְׁדֹּרֶת בַּת שְׁקֵדִיּוֹת אַלְפַּיִם – איזה תיאור טבע נפלא.

בַּדָּאוּת הצְמִיתוּת – הנה צירוף לישון עליו השנה. כל שנה.

וִירוּשָׁלַיִם

–

בשולי הדברים: הוצאת 'מקום לשירה' בה ראה אור 'התקווה 69' השיקה לאחרונה חנות מקוונת כך שניתן כעת להשיג את הספר גם שם. החנות כולה ועמוד הספר בפרט זקוקים למתיחת פנים קלה, בלשון המעטה, אבל עם קצת נחישות אפשר בהחלט לרכוש.

עוד בשולי הדברים: למי שתוהה מה כל הדבר הזה, אפשר לקרוא עוד כאן וגם כאן ולראות כאן.

התקווה 69 – הודעה על ספר חדש

אפריל 7, 2018 ~ Alex Ben Ari ~ תגובה אחת

אני שמח לספר על ספר שירה חדש שלי, "התקווה 69", שראה אור לאחרונה בהוצאת מקום לשירה.

אפשר בהחלט לטעון שהוא ספר מוזר מעט. אחרי הכל, הוא מורכב משני חלקים שספרי שירה בדרך כלל אינם מורכבים מהם.

החלק הראשון מכיל 69 גרסאות של ההמנון שנכתבו כולן באמצעות מילון אבן שושן.

החלק השני הוא תיעוד מסכת ההתכתבויות שניהלתי עם נציגות המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית במהלך השנתיים וחצי של העבודה על הפרויקט.

כן, אולי הוא באמת קצת מוזר.

–

הספר מופץ נכון לעכשיו רק במספר חנויות עצמאיות בתל-אביב (המגדלור, סיפור פשוט, רובינזון ספרים, תולעת ספרים), בירושלים (אדרבא) וברחובות (מילתא). ניתן להשיג אותו גם באינדיבוק.

כאן יש ראיון אתי על הספר בתכנית הרדיו "מה שכרוך" עם מיה סלע ויובל אביבי ב"כאן תרבות".

בְּמָלְכוֹ : שיר ליום ירושלים

מאי 24, 2017 ~ Alex Ben Ari ~ תגובה אחת

בֶּן-אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה רְחַבְעָם בְּמָלְכוֹ וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם

בֶּן-שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בְּמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וּשְׁמֹנֶה שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-עֶשְׂרִים שָׁנָה אָחָז בְּמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מְנַשֶּׁה בְמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אָמוֹן בְּמָלְכוֹ וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-שְׁמֹנֶה שָׁנָה יֹאשִׁיָּהוּ בְמָלְכוֹ וּשְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה יְהוֹאָחָז בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יְהוֹיָקִים בְּמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה יְהוֹיָכִין בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶן-אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה רְחַבְעָם בְּמָלְכוֹ וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם

בֶּן-שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בְּמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם

בֶּן-שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה יְהוֹרָם בְּמָלְכוֹ וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם הָיָה בְמָלְכוֹ וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-שֶׁבַע שָׁנִים יֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה עֻזִּיָּהוּ בְמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יוֹתָם בְּמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-עֶשְׂרִים שָׁנָה אָחָז בְּמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מְנַשֶּׁה בְמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אָמוֹן בְּמָלְכוֹ וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-שְׁמוֹנֶה שָׁנִים יֹאשִׁיָּהוּ בְמָלְכוֹ וּשְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-שָׁלוֹשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה יוֹאָחָז בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יְהוֹיָקִים בְּמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-שְׁמוֹנֶה שָׁנִים יְהוֹיָכִין בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַעֲשֶׂרֶת יָמִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן-עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

(השיר מורכב מכל תוצאות החיפוש בתנ"ך של "בן כך וכך שנים" ליד "במלכו", מסודרות על פי סדר ספרי המקרא)

יום השנה למותו של ישראל אלירז

מרץ 22, 2017 ~ Alex Ben Ari ~ כתיבת תגובה

חָזַרְתִּי לִכְבוֹדְךָ אֶל הַטּוּרִים הָאֲרֻכִּים

הֵגַפְתִּי וּפָנִיתִי פְּנִימָה אֶל הַחֲדָרִים

בָּהֶם עֻבְדַּת מוֹתְךָ עוֹד מִתְבָּרֶרֶת

הַפוּגָה בֵּין הִבְהוּבִים

וּבְמָקוֹם אַחֵר הִיא וַדָּאִית כְּדֶלֶת

וּבֵינֵיהֶם אֲנִי נִמְתָּח, חָרִיף כַּאֲלַכְסוֹן

חוֹצֶה אֶת אַפְלוּלִית הַמִּסְדְּרוֹן

לִפְגֹּשׁ בְּךָ בְּהֵיכָלְךָ

מִתַּחַת לַחֲרִיץ הַפֶּתַח

שׁוֹטֵף פַּס אֲלֻמַּת הָאוֹר הָרַךְ

שֶׁל פֶּלֶס מַבָּטְךָ: מַזְמִין, בּוֹלֵם

מַתְקִין אֶת הַחוֹלֵף בְּאַרְכֻּבַּת הַנֶּצַח

בַּחוּץ, בֵּין שְׁאַר קוֹלוֹת אֲבִיב

זִמְזוּם הֵעָדֶרְךָ

שירים על קירות גדולים

פברואר 11, 2017 ~ Alex Ben Ari ~ 4 תגובות

לפני כמה שבועות עלו בוקר אחד על קירות ארבעה בניינים בירושלים, בצומת הרחובות יפו וקינג ג'ורג' וסביבתם, ארבע עבודות שמורכבות משירים קצרים שלי ואיורים של המאייר אסף קרס. כל זה במסגרת פרויקט "עיר סיפור 2" של האגף לתרבות ואמנויות בעיריית ירושלים.

הפונט שבו אני מקליד את המילים האלה הוא בגודל 14. מה זה אומר לכתוב טקסט שיפורסם בפונט בגודל 500 או 1000 או כמה שלא יהיה הגודל העצום שבו שירים מודפסים על קירות?

מה זה אומר לפרסם טקסט במרחב ציבורי, ברחובות ראשיים, לקוראים שלא בחרו לקרוא אותו אלא נתקלים בו במקרה, מוקפים בעוד אינספור גירויים? מה צריך להיות בטקסט שלפחות עבור חלק מקוראיו יהפוך לחלק משגרת היום שלהם בהחפזם ממקום זה לאחר?

ומה זה אומר לכתוב ארבעה טקסטים שפזורים בארבעה מקומות שונים, לא רחוקים אבל גם לא קרובים דים כדי שייקראו כולם יחד? איך ליצור אחידות בלי לדעת באיזה סדר מישהו יקרא אותם, או אפילו אם יגיע לכולם?

מה זה אומר לכתוב טקסט שלא מונח גלוי על דף לבן אלא נמצא בדיאלוג עם עבודה חזותית של אמן אחר והוא גם חלק מנוף, אלמנט אחד בתוך קומפוזיציה שלמה של בניינים, מדרכות, עמודי תאורה, חנויות, דודי שמש, שלטי פרסומת ופיגומים? טקסט שנראה אחרת מזוויות ראיה שונות, שלעיתים גלוי רק בחלקו ולעיתים אחרות, כמו בתמונה למטה, נפרש בהדרגה מימין לשמאל ככל שיורדים לכיוונו במורד המדרחוב של רחוב ההסתדרות.

לא אענה כאן על השאלות האלה. ענינו עליהן לאט ובהדרגה, אסף ואני, כל אחד לעצמו ותוך דיאלוג בין שנינו במשך שבועות העבודה על הפרויקט; במהלך הסיורים בין הבניינים, תוך חילופי המיילים הרבים, בדיונים על סקיצות, בתובנות פתאום שנשלחות בווטסאפ באמצע היום. התשובות שמצאנו פרושות על הקירות.

אכתוב בכל זאת רק מעט על שאלה מהותית אחת שהעסיקה אותי בתחילת הדרך מעבר לכל האחרות: מה הטעם בשירה הפרושה בענק על ארבעה קירות בלב העיר? האם ולמי היא עשויה להועיל?

טקסטים וציורים על קירות העיר הם לא עניין חדש כמובן, ערים מלאות בגרפיטי למיניו כבר עשורים רבים. גרפיטי מבין הרבה על איך עובדים טקסט ואמנות חזותית בתוך מרחב עירוני. הוא יודע איך לתפוס את המבט, את השכל ואת הלב באיבחה קליטה אחת. הוא מבין מהי דחיפות ואיך לגשת ישר ללב העניין בלי לסטות, איך לדבר בגדולות, איך להניע לפעולה. את כל אלה רציתי ללמוד ממנו.

אבל לא רציתי, ולא רצינו, ליצור גרפיטי. רצינו להיות גיס חמישי, להיות אפקטיביים ובני בית ברחוב כמותו אבל לנצל את כל מה שלמדנו ממנו כדי להגיש למי שנפגש בעבודות האלה דבר מאוד אחר שלתחושתי חסר, אולי הכי חסר, במרחב ובזמן שלנו: שקט ורוחב. את ההזדמנות והיכולת שנשחקה לעצור, להשתהות, להתבונן, להיות קשוב, להתרומם מעבר ענייני השעה ולהיווכח שהדברים אינם מתחילים ונגמרים כאן, שהיריעה היא רחבה ושהעולם פתוח ומלא אפשרויות ואפשר לפגוש, לנוע ולפעול בו במלאות וללא פחד.

לשם מכוונים, כל אחד בדרכו, גם הטקסטים וגם האיורים. אין לי וכנראה לעולם לא יהיה לי מושג אם ובאיזו מדה הצלחנו, אבל היה עונג גדול לנסות.

האתר הרשמי של הפרויקט: http://www.ir-sipur.co.il/

דף הפייסבוק: https://www.facebook.com/irsipur/

שיר ליום נישואין

ספטמבר 26, 2016 ~ Alex Ben Ari ~ 3 תגובות

שָׁנִים הָפְכוּ אוֹתָךְ מִנּוֹף לַגֵּאוֹגְרַפְיָה, אוֹתִי מִמִּיתוֹלוֹגְיָה לְמַדַּע

כִּרְכֵי מַאֲמָרִים עַל אִצְטַבְּאוֹת שְׁנוֹתֵינוּ נָחִים לְצַד סִפְרֵי עֶזְרָהּ עַצְמִית, תּוֹלְדוֹת הָאֱמוּנָה

אַךְ בְּטַבּוּר נִסְתָּר אַתְּ וַאֲנִי מִתְרוֹצְצִים, כְּשֵׁבֶט אָמָזוֹנָס שֶׁעֵין תַּרְבּוּת עוֹד לֹא שָזְּפָה

חֻקָּה, מִשְׁפָּט, הָגוּת, אַרְכִיטֶקְטוּרָה חַגִּים רָחוֹק מֵעַל, בִּשְׁמֵי הָעַד, כְּעַנְנֵי נוֹצָה

התנצלות

ספטמבר 22, 2015 ~ Alex Ben Ari ~ 2 תגובות

אֲנִי מִתְנַצֵּל בִּפְנֵי כָּל הַשִּׁירִים

שֶׁנּוֹלְדוּ מְעֻוָּתִים מִפְּנֵי רְצוֹנִי לִכְתֹּב אוֹתָם

אֲנִי מִתְנַצֵּל בִּפְנֵי כָּל הָאֲנָשִׁים

שֶׁחַיֵּיהֶם שֻׁבְּשׁוּ מִפְּנֵי הָרָצוֹן שֶׁלִּי לְהַשְׁפִּיעַ

וּבִפְנֵי הָעוֹלָם

עַל הַדְּבָרִים הַמְּיֻתָּרִים שֶׁנּוֹסְפוּ בּוֹ

וְאֵלֶּה שֶׁנִּגְדְּעוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ

מִפְּנֵי תַּאֲוָתִי לְסִימֶטְרְיָה

וּלְסוֹפִים יָפִים.

אֲנִי מִתְנַצֵּל בִּפְנֵי אִמִּי

עַל שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי לֶאֱהֹב אוֹתָהּ בְּאֻמְלָלוּתָהּ

בִּפְנֵי יְלָדַי

עַל הָרְגָעִים בָּהֶם אֵינִי רוֹצֶה בָּם

בִּפְנֵי אִשְׁתִּי עַל כָּל פַּעַם בָּהּ קָטֹנְתִּי

מִלְּהָכִיל אֶת אַהֲבָתָהּ.

אֲנִי קַל מַעֲלֶה נוֹשֵׁר

אֲנִי רַךְ מֵעֵשֶׂב

צִפּוֹר קְטַנָּה יְכוֹלָה עַכְשָׁו

לִבְנוֹת בִּי אֶת קִנָּהּ.

(תרגום של השיר התפרסם הבוקר, בתרגומה של המשוררת והמתרגמת ויויאן אדן, במהדורה האנגלית של הארץ)