גַּם בְּשִׂיא קְפִיצָתוֹ

אֵין הַחַרְגּוֹל

מְדַמֶּה שֶׁהוּא עָף.

שֶׁמֶשׁ שֶׁל חֹרֶף.

עַל הַמִּדְרָכָה מוּטָלִים זֶה לְצַד זֶה

כֶּלֶב שָׁחֹר וְצִלּוֹ.

אֹשֶׁר.

אֲהוּבָתִי בְּאָדֹם-שָׁחֹר

בֵּין תְּמוּנוֹת מִירוֹ.

·

9.06 ,Fundacio Joan Miro, Barcelona

לֵיל קַיִץ כָּבֵד.

עַל הַמִּטָּה, קָפוּא בִּתְנוּחַת אָצָן,

יָשֵׁן בְּנִי הַקָּטָן.

הַטְּרַקְטוֹר נוֹסֵעַ. מִתְחָרֶה

בְּנוֹף הֶהָרִים.

מַבִּיטִים זֶה בַּזֶּה עַל הַמִּטָּה הָרְחָבָה:

כַּמָּה גָּדוֹל יַלְדִּי הַקָּטָן

כַּמָּה קָטָן הַחֶרֶק הַזָּקֵן.

הַוֶּרֶד הֶחָדָשׁ עַל הַשִּׂיחַ

אֵינוֹ מַכִּיר

אֶת פָּנַי.

סֵפֶר פָּתוּחַ.

הֲמֻלַּת הָעֵינַיִם.

דִּמְמַת הַיָּד הָאוֹחֶזֶת בַּכְּרִיכָה.

תְּנוּעָה פִּתְאוֹמִית.

מֵעוֹלָם לֹא הִבְחַנְתִּי בָּעֵץ הַנָּמוּךְ

שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הָעֵץ הַגָּבוֹהַּ.

הַאִם כָּל יוֹם אֲדֻמָּה כָּל כָּךְ

פְּרִיחַת הָעֵץ ?

כַּמָּה זַר הַכֹּל הַבֹּקֶר.