מישה, שפי – אולי אתם צודקים, לא יודע. אולי גם בשיאו ההייקו הזה לא צריך לדמות שהוא שיר.
שפינוזה, על כל פנים, בטוח צודק. לגבי צדקת האבן יש מחלוקת. לגבי החרגול אין ספק: מגיע לו. מצד שני רגע של פנטזיה והופ – הוא מוצא את עצמו מלופף בלשון קרפדית רטובה ומחוספסת.
אלכס בן-ארי 
ומה על הרגע שבו הוא בשיא הקפיצה. לא מגיע לו איזה רגע של פנטזיה? שיהיה צנוע אחרי זה.
אהבתיאהבתי
גם בשיא קפיצתו
אין החרגול
מדמה
אוהב לקרוא אותך.
אהבתיאהבתי
מקסים.
אהבתיאהבתי
לא מבחינת הברות, ולא רעיונית
אהבתיאהבתי
מאוד יפה.
מזכיר את משל האבן של שפינוזה.
אהבתיאהבתי
זה נכון מה שאתה אומר על החרגול.
אכן הגיע הזמן שמישהו יאמר את זה.
זה לא מספיק שיר (כיוון לשיכתוב: ה"גם" וה"אין").
אהבתיאהבתי
מישה, שפי – אולי אתם צודקים, לא יודע. אולי גם בשיאו ההייקו הזה לא צריך לדמות שהוא שיר.
שפינוזה, על כל פנים, בטוח צודק. לגבי צדקת האבן יש מחלוקת. לגבי החרגול אין ספק: מגיע לו. מצד שני רגע של פנטזיה והופ – הוא מוצא את עצמו מלופף בלשון קרפדית רטובה ומחוספסת.
אהבתיאהבתי
מה בדיוק לא שירי ב"גם" וב"אין"? די לטרחנות.
(או שצריך לשכתב את המילה "די". "טרחנות" זו מילה מספיק טובה דרך אגב?)
אהבתיאהבתי
אתה מקנא.
אהבתיאהבתי
לא הבנתי מה הקשר.
אלכס כתב נפלא, כמו תמיד.
אתה ממלא את האוויר בהערות טרחניות עם חוסר רגישות, הבנה או הפנמה. מה הקשר לקינאה?
אהבתיאהבתי