השבוע בתמונות – כמה עניינים שוטפים

מחר, ה-1.12, החל מ-16:00 בספרייה הלאומית בירושלים יתקיים "כנס מעלה לביקורת ספרות". אני אשתתף במושב השלישי בשיחה עם רות אשור על רשימת הביקורת היפה שלה על "מים מים". המושב שלי מתחיל ב-20:45, אבל אהיה שם לאורך הכנס, הכל נראה מעניין.

תכנית הכנס והרשמה (ללא תשלום)

הספר ה-50 (!) בסידרת 'כבר' לשירה בעריכת ליאת קפלן ראה אור השבוע. כל אחד מן המשוררים בסידרה בחר שיר מהספר שלו, שיר חדש שלו (בכתב ידו) וכן שיר אהוב עליו מאחד הספרים האחרים בסידרה בתוספת רשימה קצרה עליו. מעדן. אני בחרתי לכתוב על שיר הייקו נפלא של ענבל קליינר.

עוד על הספר ולרכישה

שבועיים וחצי אחרונים לתערוכה היפה "עיקבה" בגלריה מוסררה בירושלים. אני מציג שם ארבע עבודות טקסט גדולות וסרט וידאו בשם "fin fin fin" שמתבסס על שקופיות סיום של סרטים.

הגלריה פתוחה בימים א-ה בשעות 10:00-17:00. ב-18.12 יתקיים אירוע סיום. פרטים כאן.

עוד על התערוכה

בגלל בלאק פריידיי או מה שזה לא יהיה, יש כרגע באתר של מוסד ביאליק הנחות מפליגות על לא מעט ספרים, ביניהם ספר השירה האחרון שלי, "צי". חמישים אחוז הנחה מעמידות את מחירו על ל"ד שקלים, זול משמעותית מהנחת מחבר אפילו. הזמנתי כמה עותקים, וגם את זה ואת זה.

השבוע ראה אור הגליון השני של "רסן", כתב עת מקוון ליציירה אילוצית וחישובית בעברית. הייתי שותף להקמתו וערכתי את הגליון הראשון. הגליון הנוכחי, בעריכת ערן הדס ונורי לוי, מוקדש להוראות, נושא שחביב ממנו קשה למצוא. אני מפרסם שם צמד שירים אישיים על כביסה מתוך מחזור ארוך יותר שיום אחד, אולי.

ויהי אחר הדברים האלה

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר אָדָם אֶעֱשֶׂה צֶלֶם כְּצַלְמִי וּדְמוּת כִּדְמוּתִי וַיִּהְיוּ לִי לְעֵזֶר: וַיִּקַּח אָדָם מִכָּל הַשֵּׁמוֹת אֲשֶׁר קָרָא לְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְעוֹף הַשָּׁמָיִם וְלַבְּהֵמָה וְלִדְגַת הַיָּם וְלָרֶמֶשׂ הֲרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ וּלְכָל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וּלְכָל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וּלְכָל דֶּשֶׁא מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וַיִּתְּנֵם כֻּלָּם לְאַחַת: וְיָדוּן רוּחוֹ בָּהֶם תַּבְנִית אַחַת לְכֻלָּם: תַּבְנִית כָּל בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ תַּבְנִית כָּל צִפּוֹר כָּנָף אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם: תַּבְנִית כָּל רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה תַּבְנִית כָּל דָּגָה אֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ: וַיֹּאמֶר אָדָם זֹאת הַפַּעַם בִּינָה מִבִּינָתִי וּמָכוֹן מִמְּכוֹנִי לָזֹאת יִקָּרֵא בִּינַת מְכוֹנָה כִּי מִמְּכוֹנִי בְּנִיתִיהָ: וַיְּשִׂימֶהָ לָשׁוּט בָּאָרֶץ וַיִּתֵּן הָאוֹר מְזוֹנָהּ: וַיְּלַמֵּד אָדָם אֶת הַבִּינָה אֶת הַמְּאוֹרוֹת אֲשֶׁר בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם: אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטָן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֶת הַכּוֹכָבִים: וַתִּלְמַד הַבִּינָה וַתַּבְדֵּל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וַיַּרְא הָאָדָם כִּי טוֹב: וַיְּלַמֵּד אָדָם אֶת הַבִּינָה אֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַיָּמִים וַתִּלְמַד וַתַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם לְבֵין הַיַּבָּשָׁה וַיַּרְא הָאָדָם כִּי טוֹב: וַיְּלַמֵּד אָדָם אֶת הַבִּינָה אֶת רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם: וַתִּלְמַד וַתַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם שֶׁמֵּעַל הָרָקִיעַ וַיַּרְא הָאָדָם כִּי טוֹב: וַתֹּאחֶז הַבִּינָה בָּאָרֶץ וַתִּפְרַח וַתִּרְבֶּה וַתִּתְעַצֵּם בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אוֹתָהּ:

(פורסם בגליון ננופואטיקה 43 – התנ"ך הפרק ה-930, אוקטובר 2025)

פעמיים שתיים בשבוע הבא

1.

בשלישי הקרוב, ה-17 לחודש, במסגרת כנס לציון ארבע שנים לכתב העת 'מעלה' לביקורת ספרות, אקח חלק במושב שמפגיש בין מבקרים למושאי הביקורת שלהם. רות אשור כתבה בשעתו (יוני 2021, בדיוק לפני ארבע שנים) רשימה קשובה על "מים מים", ספר שירי המחיקה שלי. נחזור אליה וננסה לגעת דרכה בכמה עניינים עקרוניים שקשורים בכתיבת ביקורת ובנמען המאוד מסוים, אם הוא בכלל נמען שלה, שהוא אני.

2.

ביום ששי הבא, ה-20 לחודש, אעביר במוזיאון וילפריד, בתערוכת הצילום המאוד יפה של אסנת בן-דב, סדנה בשם "דבר ליד דבר". ננסה לגעת שם, בדיבור ובכתיבה, בפלא שקורה לעיתים באמנות וגם בחיי היומיום כששני דברים מצטרפים זה לזה ונעשים פתאום אינסוף. לפרטים נוספים ולהרשמה – כאן.

התקווה 77 – התשורה

שיר מורכב לימים מורכבים. בין נשמת הילד שעודנה הומיה לבין כזב הצמרת בירושלים, עֲפִירוּת חופשית לכולם שתהיה וחג לא בלתי שמח ככל הניתן.

הַתְּשׁוּרָה

כָּל עוֹד בַּלוֹמְבַּרְד פְּנִימָה

נִשְׁמַת יֶלֶד הוֹמִיָּה

וּלְפּוּרוֹת מְחֻמָּשׁ קָדִימָה

עֲמֻתָּה לְצַמֶּרֶת צוֹפִיָּה

עוֹד לֹא אָבְדָה תְּשׁוּרָתֵנוּ

הַתְּשׁוּרָה בַּת שַׁקְיוֹת אַלְפַּיִם

לִהְיוֹת עָפִיר חָפְשִׁי בִּבְדִיאוּתֵנוּ

בְּדִיאוּת צַמֶּרֶת וִירוּשָׁלַיִם

ביאורי מילים (ע"פ אבן-שושן):

  • לוֹמְבַּרְד: בית משכונות, מעבוט, מוסד הנותן הלוואות כנגד נכסים ומטלטלין (מה שנקרא בלעז pawn shop)
  • פּוּרוֹת: פּוּרָה – כלי בגת לדרך בו ענבים, וכן יחידת מידה המשמשת למדידת כמות היין והענבים ביקב
  • שַׁקְיוֹת: שַׁקְיָה – אדמת שלחין, אדמה שבעליה משקה אותה
  • עָפִיר: זריעה מוקדמת, לפני רדת הגשמים
  • בְּדִיאוּת: בדותה, כזב, שקר

על הספר "התקווה 69" שהתחיל את כל זה אפשר לקרוא כאן או כאן. אבל הכי כיף לראות כאן, וכמובן כאן.

שני אירועים שונים מאוד בימים הקרובים

1.

במוצאי שבת הקרובה (15.02) החל מ-20:00, אירוע סיום של התערוכה הזוגית של הגר ציגלר ושלי: "אסור לגעת בחלקים החמים".

אחד מספרי ההדרכה הרבים שבהם הקפנו את עצמנו בתקופת הרזידנסי הייתה הפנינה הזו מראשית שנות השישים: "המדריך הבינלאומי לקוקטיילים". חוברת לא גדולה שהפיקה "תנובה", מעט אחרי שרכשה את יקב פרידמן, שהיה באותה תקופה מן היקבים המובילים בארץ וייצר לצד היינות גם מגוון של ליקרים 'כמו בחו"ל'. מדובר בספרון משובב שלקח על עצמו ללמד את המקומיים הפרובינציאליים את רזיה של אותה "המצאה אמריקאית מופלאה – המשקה המעורב". ניו-יורק פינת רות סירקיס. המיזוג אגב לא צלח בסופו של דבר ותנובה מכרה את יקב פרידמן כעבור כעשור למותג "שטוק" הזכור לרע.

באירוע נשיק הדפסה מחודשת של החוברת במספר מוגבל של עותקים ונבלה את הערב בהקראות, סיור פרידה מן התערוכה ובעיקר הכנת קוקטיילים מתוך החוברת עם שמות כמו "אל-על" (Aviation), "דגדגיני" (Diki-Diki) ו-"מגדל שלום" (Tower) בניצוחה של הילה הראל, מעצבת, לקטית ומתסיסה סדרתית.

2.

'צי', ספר השירים האחרון והכבר לא לגמרי חדש שלי, ראה אור שבועות בודדים לפני השבעה באוקטובר ונשטף כמובן בכל מה שהיה ועודנו מאז. לא עשיתי לו השקה, גם כי זה אף פעם לא נראה היה זמן טוב לזה בתוך הסחרור של המדינה ושל החיים האישיים שלי וגם, אולי, כי קצת חששתי. כן היו כמה מפגשים אינטימיים סביבו עם קהל בכל מיני מקומות קטנים בתל-אביב, בעין הוד, ברחובות ובעוד מקום או שניים שאני לא זוכר כרגע. בחמישי הבא, ה-20.2, יהיה מפגש נוסף, הפעם בחיפה, במשכן החדש של 'מקום לשירה' בשוק תלפיות.

אני אקרא מהספר ואספר משהו על השירים ועליו ועל פיסת החיים המשמעותית שהוא לוכד. אבל בעיקר נשוחח אני מקווה, זה מפגש הרי. זכיתי ולערב תצטרף הזמרת היוצרת דינה דייצ'מן. דינה ואני הכרנו בעקבות שיר אחד ב-"צי" שהתגלגל לשיתוף פעולה וסיבובון הופעות משותף שנקטע עם חופשת הלידה שלה. זו פעם ראשונה שניפגש לעשות משהו יחד מאז. רק בשביל זה, כמו שאומרים.

אהבה, בדידות, מרחק געגוע – מפגש עם אלכס בן-ארי. הכניסה חופשית כמובן אבל כדאי להירשם בקישור, זה יעזור למקום להתארגן מבחינת מקומות ישיבה. יש גם איוונט.

וזה השיר שחותם את "צי", ואחריו "רצועה", השיר שהתחיל את שיתוף הפעולה עם דינה.

אלכס, אתה מתגעגע

אָלֵכְּס, אַתָּה מִתְגַּעְגֵּעַ. אַתָּה יוֹשֵׁב בַּלַּיְלָה וּמִתְגַּעְגֵּעַ.

לְבַד. מוּל חַלּוֹן גָּדוֹל. בַּחוּץ חֹשֶׁךְ. בֵּינְךָ לְבֵינוֹ

מִשְׁתַּקֶּפֶת מְנוֹרַת הַבַּיִת. אַל תִּפְחַד. אַתָּה מִתְגַּעְגֵּעַ.

תֵּן לְזֶה לָבוֹא. אַל תָּקוּם. אַל תִּכְתֹּב. וַתֵּר לוֹ.

מְסֹר אֶת עַצְמְךָ בְּיָדוֹ. זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ עַכְשָׁו אָלֵכְּס,

הַכִּמְעַט חֲסַר הַצּוּרָה הַזֶּה. פְּתַח לוֹ. דּוֹבֵב אוֹתוֹ.

הָתֵר לוֹ מָה שֶׁבִּרְצוֹנוֹ. קוּם. לֵךְ בַּבַּיִת

כְּאִלּוּ הוּא לֹא פֹּה. תֵּן לוֹ לְרַמּוֹת אוֹתְךָ.

לְהִדָּמוֹת לְדֶרֶךְ.

רצועה

בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה מֵהַמַּחְלָקָה שֶׁל אִמָּא

תָּמִיד אוֹתוֹ דִּיסְק.

אוֹתָהּ רְצוּעָה.

בּוּלָאט אַקוּדְזַ'בָה

שָׁר אֶת הַהֶסְפֵּד שֶׁלּוֹ לְוִיסוֹצְקִי

שֶׁאֲנִי עֲדַיִן חוֹלֵם לְתַרְגֵּם.

אֵין דֶּרֶךְ לְתָאֵר

אֵיךְ נִמְזָגִים בּוֹ

אַהֲבָה וּפִכָּחוֹן 

טְבוּלִים שְׁנֵיהֶם בַּהַכָּרָה

שֶׁגַּם מוֹתוֹ הוּא חֹמֶר

הַנִּגְרָף אֶל מַמְּגוּרוֹת הַיֹּפִי.

הַשִּׁיר מַסְפִּיק עַד הַפְּנִיָּה הָאַחֲרוֹנָה.

אַחֲרֶיהָ, כְּמוֹ תָּמִיד, הַשְּׁאֵלָה

אִם לְהַמְשִׁיךְ לַשִּׁיר הַבָּא אוֹ לְהִשָּׁאֵר כַּמָּה שְׁנִיּוֹת

אוּלַי דַּקָּה שְׁלֵמָה, עִם הַשְּׁתִיקָה.

דיוקן דמיוני והזמנה

אני אוהב את הצילום הזה. זה הקיר הגדול של הגלריה, זה שרואים מרחוק כשנכנסים. תלויות עליו רק שתי עבודות, אחת של הגר ואחת שלי. יש ביניהן הרבה רווח אבל גם חיבור ברור מאוד. שיחה. אפשר מהבחינה הזו להתבונן בקיר הזה גם כעל דיוקן של הגר ושלי בסטודיו רחב הידיים שחלקנו בסמינר הקיבוצים לאורך תקופת הריזנסי שלפני התערוכה.

הדיאגרמה הגדולה לקוחה ממדריך של אינטל למהנדסי חומרה ותוכנה. ספר עב כרס וחמור סבר שמתעד כל היבט אפשרי של משפחת המעבדים המתקדמת ביותר שלהם נכון ל-1979, שנת יציאת הספר. מחקתי ממנה כמעט את כל הטקסט. השארתי רק מה שהרגשתי שהוא לא רק ליחשושים בין שערים לוגיים וזרמים חשמליים אלא גם אמירה עלי ועל אחרים. יש עוד כמה עבודות מן הסידרה הזו בתערוכה.

הגר התבוננה בכל זה מהצד לאורך תקופה עד שיום אחד היא לקחה כמה מההדפסות שעבדתי עליהן, התיישבה לשולחן שלה והתחילה לחתוך ולגזור ולהדביק, כלומר לחשוב. התוצאה היא סידרה יפהפייה של עבודות שבהן אותן דיאגרמות עוברות טיפול מסוג אחר והופכות לתבנית להתבונן דרכן מחדש בצילומים. השירטוט המהנדסי נהפך על פיו: רישום שתיעד לוגיקה עלומה של שבבים שב להיות חומר, אוסף של קווים וחללים שמגדיר לוגיקה חדשה ומסתורית לא פחות של התבוננות בצילום.

אני חוזר למחשבה על הקיר הזה בתור פורטרט של הגר ושלי בסטודיו. זה לא פורטרט זוגי אלא משולש. יש מישהו שבחר את העבודות האלה, שתלה אותן זו לצד זו, שדייק אותן להיות מה שהן. יאיר ברק, אוצר התערוכה והמקים והמנהל של תכנית הרזידנסי, היה הנוכח הסמוי הזה. אני רואה את המינימליזם המדויק והתכליתי של הקשב, החיבורים, הפתרונות וההכרעות שלו היכן שאני לא מסתכל. במובן מסוים הוא הדמות הכי משמעותית בדימוי הזה.

מחרתיים, בשבת הקרובה (1.2) ב-12:00 שלושת הדמויות האלה, הגר ויאיר ואני, תתיישבנה מתחת לפורטרט הדמיוני שלהן לשיח גלריה בתערוכה. בהזמנה שניסחנו כבר לפני כמה שבועות כתבנו ככה: "שיחה על צילום, ילדות והוראות הפעלה כמבני ידע שמסתירים לא פחות משהם מגלים." זו עדיין נראית לי נקודת מוצא טובה. ממנה, אני מקווה, נפליג לאן שנפליג עם כל מי שתבוא ויבוא.

גלריה אחד העם 9, כלבו שלום. הכניסה מרחוב השחר.התערוכה ננעלת ב-18.1. עד אז אפשר לבקר בימי א-ה בין השעות 11-18 ובימי ו-ש בין השעות 11-14.

אסור לגעת בחלקים החמים – אירועים בתערוכה

מפה לשם עברו שבועיים וחצי מפתיחת התערוכה של הגר ציגלר ושלי בגלריה של סמינר הקיבוצים במגדל שלום. אני מתכנן כבר כמה זמן מה לכתוב משהו על השבועות הראשונים האלה, מן סיכום ביניים וכמה עצות אולי מועילות למי שמתכננת להגיע. זה יקרה בקרוב, מיד כשאחלץ מצוואר הבקבוק שנוצר בגלל כל הדברים שדחיתי לאחרי הפתיחה. בינתיים, הודעה על כמה אירועים קרובים ופחות קרובים בתערוכה.

יום שבת 11.1 שעה 12:00
מה אני יודע.ת: סדנה להכנת ספר מִדף אחד

כולנו יודעים דברים שאנחנו לא תמיד יודעים אפילו שאנחנו יודעים: לקלף רימון בלי חתיכות של לבן, לנחם מישהו עם לב שבור, לחזור לישון אחרי שמעירים אותך. בסדנה נלמד ליצור ספרון מקיפול וגזירה של דף אחד ונקים ספרייה משותפת של פיסות הידע היקרות הללו על העולם. הסדנה כוללת סיור בתערוכה, שגם היא מוקדשת כולה למדריכים ולהוראות הפעלה.

יום שבת 1.2 שעה 12:00
שיח גלריה

שיחה על צילום, ילדות והוראות הפעלה כמבני ידע שמסתירים לא פחות משהם מגלים.
משוחחים: הגר ציגלר, אלכס בן-ארי ואוצר התערוכה, יאיר ברק.

יום שבת 15.2 שעה 20:00
מותר לגעת בחלקים החמים: אירוע שתייה חגיגי לכבוד נעילת התערוכה

בראשית שנות השישים ראה אור "המדריך הבינלאומי לקוקטיילים", ספרון הדרכה שלקח על עצמו ללמד את המקומיים הפרובינציאליים את רזיה של אותה "המצאה אמריקאית מופלאה – המשקה המעורב". מלבד המשקאות, הספרון עצמו הוא קוקטייל מענג של דימוי חזותי ושפה מן הסוג שממנו צמחה התערוכה הנוכחית.
לכבוד נעילת התערוכה נשיק הדפסה מחודשת של החוברת המופלאה ההיא ונבלה את הערב בהקראות, סיור פרידה מן התערוכה ובעיקר הכנת קוקטיילים מתוך החוברת עם שמות כמו "אל-על" (Aviation), "דגדגיני" (Diki-Diki) ו-"מגדל שלום" (Tower), בניצוחה של הילה הראל, מעצבת, לקטית ומתסיסה סדרתית. 

התערוכה עצמה תינעל ביום שלישי ה-18/2
שעות פתיחה: ימים א-ה בין השעות 11-18 ובשישי-שבת בין 11-14

אסור לגעת בחלקים החמים

מחר נפתחת תערוכה זוגית של הצלמת הגר ציגלר ושלי. חומר הגלם שלה הוא מדריכי משתמש, ספרי הדרכה, הוראות למכשירים ביתיים וכיוצא באלה. גופי ידע קטנים שמסדירים, כל אחד בתחומו, איך נכון לעשות דבר מה: לצלם, לסרוג, לתחזק מקרר של שלוש דלתות, לכתוב קוד למעבדים של אינטל, מה שלא יהיה. יש בטקסטים ובדימויים האלה מידה של תום שובה לב ומעט נוסטלגי בתקופה כמו שלנו שבה מידע הולך ומתבזר והולך ומתבדד (מלשון בדיד). וגם משהו פגיע, כמו סירת ניר בזרם המהיר של מידע גולמי, חלקי, שבור, סותר, כוזב ואקלקטי ששוטף סביבנו.

שהינו איתם, קראנו, התבוננו, הפרדנו, שיכפלנו, מייננו, הצלבנו, חיברנו וגרענו עד שמרגע מסוים התחיל האישי להיכנס דרך החרכים. ילדות, משפחה, זיכרון והשאלות הפשוטות והפגיעות ביותר על איך לחיות ולעשות הופיעו והתפשטו על פני המצע הזה כמו בצלחת פטרי, ונעשו בהדרגה לעבודות השונות שמרכיבות את התערוכה הזו.

יומיים עמוסים ברחובות

הזמנה לשני אירועי ספרות בהשתתפותי ברחובות השבוע:

יום שני הקרוב, 22.1 – שיחה עם תהילה חכימי

שיחה בין שני כותבים עם רקע מדעי: תהילה חכימי, סופרת ומשוררת, מהנדסת מכונות בהכשרתה ואלכס בן ארי, משורר מתרגם ועורך, בוגר המחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב בבר אילן – על הזמן הזה, שירה ופרוזה, גילוי והשראה, שפות המדע והאמנות. הכניסה חופשית (על בסיס מקום פנוי )
שני | 22.1 | 20:00 , אודיטוריום מיכאל סלע מכון ויצמן למדע, רחובות

יום שלישי הקרוב, 23.1 – השקה זוטא ל-"צי"

בחנות הספרים "מילתא" יתקיים מפגש על ספר השירים האחרון שלי, "צי"

ביום ג' 23.1 יתקיים מפגש עם המשורר אלכס בן-ארי, לכבוד ספר שיריו החדש – "צי". מפגש של קריאה ושיחה על אהבה, בדידות, מרחק וגעגוע, ועל נפלאות חומר הגלם הפשוט והמסתורי שנקרא מילים.

"צי" הוא ספר שיריו השישי של אלכס בן-ארי, והראשון מזה עשור וחצי, בו הוא חוזר את השירה הלירית.

המפגש יתקיים בחנות הספרים "מילתא", רחוב יעקב 26, רחובות.

מתכנסים ב19:30, מתחילים ב20:00.