בארטון פינק, צומת מילר, פארגו, לא ארץ לזקנים (שעליו כתבתי כאן בעבר) – כל סרט של האחים כהן שראיתי עד היום היה עיון מסעיר, מעורר מחשבה ורפלקסיבי על המצב האנושי, או לכל הפחות חוויה משעשעת ותעלולית שמורידה כאפה מרעננת לאמנות הקולנוע (כאלה היו אחי איפה אתה, הקפיצה הגדולה ואם אני זוכר נכון גם בייבי אריזונה).
'אומץ אמיתי' הוא משהו אחר. זה הסרט הראשון שלהם שאני לא רואה בו שום דבר שמעבר לסרט עצמו, כלומר מעבר למערבון הישיר והמחוספס שהוא. נדמה שהתשוקה שבעשייה שלו משוקעת בנסיון ליצור סרט שהוא מימוש נאמן של ז'אנר המערבון הקלאסי. לא מחווה פוסט-מודרנית עתירת ציטוטים או שיחזור תקופתי מתרפק אלא היכנסות אמיתית לעורו של המערבון של פעם. הנסיון הזה, צריך לומר, עולה בידם בצורה יוצאת מן הכלל. אומץ אמיתי הוא מערבון מן הסוג שהמונים נהרו לראות בשנות החמישים והשישים לשעתיים של בידור קליל. שוה לראות את הטריילר ל-True Grit המקורי מ-1969 בכיכובו של ג'ון ויין כדי לחוש עד כמה הסרט של האחים כהן מדויק מן הבחינה הזו.
אבל אחרי ההתפעלות מן היכולת ליצור באופן מושלם כל כך בתוך הז'אנר מה שנשאר, דווקא משום שהסרט כל כך מצליח לעשות את מה שהוא מנסה, הוא מערבון שמספק יומית קלילה ומהנה מאוד, לא פחות אבל גם לא יותר. בדרך כלל אני האחרון שיתלונן על זה, פשוט באותו ערב באתי לראות סרט של האחים כהן.
אני מפספס משהו?
מסכים איתך במאה אחוז. גם לי הייתה תחושה של החמצה אחרי הסרט. בתחילת הסרט יש קטע טוב שתולים שלושה פושעים בכיכר העיר, כבמין איזכור לצליבה של ישו שמשניי צדדיו חוטא שחוזר בתשובה וחוטא שלא. אני לתומי חשבתי שכאן מתחיל מגע הזהב של האחים, אבל לא. אכזבה גדולה.
נ.ב.- הם התחילו לאבד את זה ב "לא ארץ לזקנים". אני מחזיק בדיעה הלא פופולארית שמדובר בחיקוי עלוב ל"פארגו" המופתי.
אהבתיאהבתי
ביטאת במדויק את תחשותי. בעיני "אומץ אמיתי" הוא הסרט הכי סטרייטי של האחים כהן, והוא סרט מצויין. אילו לא היינו מצפים לעוד סרט של האחים אולי לא היתה אכזבה כלל.
מאד אהבתי איך בנו שם את היחסים בין הדמויות, את הדקויות של המבטים שלהם, את האקספוזיציה לשריף. זה באמת נראה שהם עשו נסיון לעשות מחווה טוטאלית לסרט שאהבו, והם תלמידים טובים מאד. עדיין לא ראיתי את המקור, וטוב שהזכרת לי.
י.ג. שמעלי אמנם אומר שהוא מסכים איתך לגמרי, אבל אם הבנתי נכון, אתה כלל לא התאכזבת ממנו.
אהבתיאהבתי
באמת לא התאכזבתי מהסרט עצמו פשוט באתי, בדיעבד, עם הציפיות הלא נכונות אז היה שם איזה דיסוננס מן הבחינה הזו.
אהבתיאהבתי