המכאוב הגדול ביותר של עבודת כפיים הוא זה, שאנו אנוסים להתאמץ שעות ארוכות כל כך, פשוט בשביל להתקיים
(סימון וייל, 'המיסטיות של העבודה', הכובד והחסד, מהדורת תרגום עוזי בהר, ירושלים 1994, עמ' 207)
והארץ מלאה אותם, משוררים מנהלי שפה.
למרות שהשפה, כישות נשגבת, בלתי ניתנת
לניהול, הם ממשיכים ומתפרסמים ונדמה להם כי
פליטתם שווה זהב, אלא שמגיע הזמן והשפה,
במין היפוך יוצרות מתעתע, מלבישה אותם בגדי
מלך חדשים, עשויים מילים ריקות.
אלכס בן-ארי 
המכאוב הגדול ביותר של עבודת כפיים הוא זה, שאנו אנוסים להתאמץ שעות ארוכות כל כך, פשוט בשביל להתקיים
(סימון וייל, 'המיסטיות של העבודה', הכובד והחסד, מהדורת תרגום עוזי בהר, ירושלים 1994, עמ' 207)
אהבתיאהבתי
אתה רומז אותו, ואני לא בטוחה שהוא מאוד נעים.
מחכה תמיד לשירים.
אהבתיאהבתי
תמציתי ונוקב.
והארץ מלאה אותם, משוררים מנהלי שפה.
למרות שהשפה, כישות נשגבת, בלתי ניתנת
לניהול, הם ממשיכים ומתפרסמים ונדמה להם כי
פליטתם שווה זהב, אלא שמגיע הזמן והשפה,
במין היפוך יוצרות מתעתע, מלבישה אותם בגדי
מלך חדשים, עשויים מילים ריקות.
אהבתיאהבתי
צריך לכתוב שירים, אלכסיי, זו העבודה שלך בעולם.
אהבתיאהבתי