ימים סמויים

הוצאתי ספר ראשון, חברים. ספר שירה. קוראים לו 'ימים סמויים' והוא יצא בהוצאת 'כרמל'.

הנה כמה מחשבות לא סדורות סביב העניין המשמח הזה.

  • השבוע, לראשונה, זה קרה. נכנסתי לחנות ספרים וראיתי אותו מונח, שלושה עותקים זה על גבי זה, על השולחן בסמוך למוכרת.
    תחושה משונה – קירבה גדולה וזרות בבת אחת. כמו מישהו שפוגשים פתאום ורוצים לרוץ לחבק אבל משהו עוצר מבפנים.
  • השיר הפותח את הספר הוא גם השיר שפתח את הבלוג הזה לפני ארבע וחצי שנים.
  • נדמה לי שבספר שירה ראשון יש משהו מן האנתולוגיה במובן זה שהשירים בו נכתבים, בדרך כלל, לאורך שנים רבות ולכן כמעט בהכרח על ידי הרבה "פרסונות" של אותו משורר. זה בוודאי כך במקרה שלי. האתגר שבכינוס השירים הוא לכן המציאה בדיעבד של הציר, הפואטי ו/או התמטי, שסביבו הם יכולים להתלכד. לא פשוט. לי, למשל, זה לקח שנתיים.
  • איך הצליחו ארבע עשרה שנות כתיבה להידחס לתוך עשרים וששה שירים?
  • אין בספר אף שיר הייקו (בעצם אחד, זה). 
  • אחד הדברים המשמעותיים ביותר בשבילי בעבודה לקראת הוצאת הספר היה תהליך העבודה על הכריכה עם המעצבת הנפלאה אילנה זיידמן. היא הצליחה כל כך בעיניי ללכוד אותו, שלפעמים נדמה לי שאפשר היה להדפיס את הספר עם דפים לבנים ריקים ולא הרבה היה נגרע. 
  • שלושה עשר מתוך עשרים וששה השירים, בדיוק חצי, עוסקים ישירות במוות. המממ.
  • הנה אחד שלא.

לינקים:

13 תגובות בנושא “ימים סמויים

  1. גיליתי בביקורת היפה של השכן החדש, אבי גרפינקל, שפורסמה לפני שהספר הגיע לחנויות..מחר אנסה את מזלי בשנית בתולעת. נראה (נקרא) פנינתי להפליא. ברכות!

    אהבתי

  2. לפעמים, בלי אזהרה מוקדמת, אני שומע אותך קורא את השורה "דבר מה נלכד ומתפענח". הגיע הזמן שגם אראה את השורה הזו במו עיני

    אהבתי

  3. שאלה מעניינת הנוגעת בשורש מהותו של החלק הזה. ובייחוד המושג "נוספים". נוספים למה בעצם? מהו המרכז? והאם מדובר רק בפרסומים נוספים ברשת? אם כך, אולי מן הראוי דווקא לשנות את כותרת החלק ולא את תוכנו.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s