פִּתְאוֹם חָשַׁבְתִּי:
בָּרְחוֹבוֹת הָאֵלֶּה הָלְכָה אֱלִישֶׁבַע.
בַּבַּיִת הַזֶּה, לְיַד פִּנַּת שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, אָהֲבָה
וְהָאִשָּׁה בָּרַמְזוֹר, עִם הַבָּעַת הַפָּנִים האַצָה וְהַשֵּׂעָר הַמִּתְגַּלְגֵּל –
כָּךְ הָיְתָה נִרְאֵית אוּלַי בַּצָּהֳרַיִם הַלּוֹהֲטִים הָאֵלֶּה
לוּ הָיְתָה עוֹד.
 
מַחְשָׁבָה פְּשׁוּטָה כָּל כָּךְ. פִּתְאוֹמִית
כְּאַנְקוֹר.
                                   אַנְקוֹר.
                                   אַנְקוֹר.
אַנְקוֹר.
         
עוד אַנְקוֹר.                             
                                                  אַנְקוֹר     
             אַנְקוֹר                                                                
                   אַנְקוֹר                                              
    אַנְקוֹר                                                                         
      אַנְקוֹר     אַנְקוֹר                  
             אַנְקוֹר                                          
אַנְקוֹר.       
                                        אַנְקוֹר
 

למי שעוקב אחרי דברים כאלה:

• נוספה קטגוריה חדשה: רשימות על שירה. הקטגוריות 'שירים על שירה' ו-'שירים כדאיים' נבלעו אל תוכה.
• נוספה קטגוריה חדשה: ציטוטים וכל הפוסטים של 'פינת הציטוט' הועברו לתוכה.
• נוספה קטגוריה חדשה: על ציור וצילום והועברו לתוכה רשימות רלוונטיות שהיו פזורות בקטגוריות אחרות.
• שמה של הקטגוריה 'ספרים' שונה חזרה ל-'ביקורות ספרים'.

 

החלו הימים הנפלאים לחלוף בהם במכונית על פני שדות פתוחים ולשמוע מהדהד בראש את השיר הקצר והמדויק הזה של אילן שיינפלד:

זִיו נֶגֶב

לִבְנַת זָהָב לְיַד לִבְנַת זָהָב
עֲזוּבוֹת עַל פְּנֵי מֶרְחָב.

(מתוך "ארעי", הוצאת תמוז, 1992)

תודה לכל מי שהזמין.

1.

אֲנִי עֲנָק וְרַק 
אֲנִי עֲנָק. כַּאֲשֶׁר אֲנִי מֵרִים 
אֶת רֹאשִׁי, כּוֹכָבִים 
נוֹגְעִים בְּרֹאשִׁי. כַּאֲשֶׁר אֵינֶנִּי מֵרִים, 
אִישׁ אֵינֶנּוּ מֵשִׂים
אֶת לִבּוֹ, שֶׁאֵינֶנִּי מֵרִים .

2.

כְּשֶׁכָּבַד עָלַי אֶבְלִי מְאֹד, חָטָאתִי לְדַמּוֹת
אֶת מַהוּתִי לְשַׂק בָּשָׂר חֲסַר תַּכְלִית,
אַךְ אָז, כִּמְעַט מִבְּלִי מֵשִׂים,
אֶל מוּל עֵינַי הַנִּדְהָמוֹת,
נִדְחַק לוֹ צִיץ יָרֹק אֶל תּוֹךְ נַפְשִׁי,
פָּשׁוּט, צָלוּל, וּמִתְעַקֵּשׁ לִנְבֹּט.

3.

כְּשֶׁרְאִיתִיהָ
זָקְפָה צַוָּארָהּ בִּמְשִׁיכָה יָפָה.
אַיָּלָה מֻפְתַּעַת פָּקְחָה עֵינַיִם.

כְּשֶׁרְאִיתִיהָ
הֵחֵל עוֹרִי מְפַעְפֵּעַ הִתְרַגְּשׁוּת.
אוֹקְיָנוֹסִים נִקְווּ בִּי בְּשָׁאוֹן עָצוּם, אָמַרְתִּי לָהּ אֲבָל
בֶּאֱמֶת הִתְרַגַּשְׁתִּי. הַדָּם בָּרַח לִי לְפִנּוֹת
גּוּפִי. הָיָה
כְּמוֹ פְּגִישַׁת חֲרָקִים בְּאוֹר גָּדוֹל.

4.

בְּאוֹתוֹ פֻּנְדָּק
לָנוּ יַחַד – זוֹנוֹת
תִּלְתָּן וְיָרֵחַ.

5.
 
לִפְעָמִים אֲנִי חֵדֶק שֶׁל פִּיל (כְּלוֹמַר קָצֶה עָבֶה, רוֹטֵט, מַרְגִּישׁ) וְלִפְעָמִים
גִ'ירָפָה נַנָּסִית, חֹר בְּגַבּוֹ שֶׁל דַּג זָהָב, מַטְבֵּעַ פְּלַסְטִיק, טְרוֹפִּית לְלֹא קַשִּׁית.
לִפְעָמִים אֲנִי רַכֶּבֶת אֲרֻכָּה, רֵיקָה, אִטִּית. מַנְעוּל רָטֹב. דְּגֵי זָהָב בְּבַיִת רֵיק,
אוֹ סֶדֶק שֶׁכֻּסָּה וְשׁוּב נִפְעַר. פַּס דַּק, כָּסוּף שֶׁל הַפְרָדָה . דָּבָר סוֹפִי, סָתוּם,
אֲשֶׁר אֵינוֹ מוֹתִיר בְּרֵרָה.

 

קידותיי העמוקות לנתן זך, לתמיר גרינברג, לאדמיאל קוסמן ולמאצואו באשו.

הנה חמישה שעוד לא כתבו ואני סקרן לראות אותם מתמודדים עם הז'אנר:
דרור בורשטיין, מילי דיוויס, אלכס אפשטיין, יעקב נגן ועומר מיכאליס 

עדכון

ביום רביעי ה-25 באוקטובר, כלומר בעוד ארבעה ימים, כלומר לא תוכלו לומר שלא ידעתם, יתקיים בבית הקפה 'תמול-שלשום' בירושלים ערב ספרותי שבמסגרתו אני אשוחח כשעה עם המשוררת והמתרגמת טל ניצן על ספר שיריה השני, 'ערב רגיל', ועל האנתולוגיה לשירה פוליטית 'בעט ברזל' שבעריכתה.
אף פעם לא קיימתי סוג כזה של "שיחה חיה", כך שאין לי מושג איך יהיה – אבל אני מאוד סקרן.

ראו הוזמנתם.

 

 

 

קליעת עונשין.
עוד קליעה.
מערומי הככר.

[ליל ההפסד של מכבי ת"א לצסק"א בגמר היורוליג 2006]

אתמול בערב, כשהחזקתי את הלל על הידיים, שאלתי אותו פתאום: "איפה הלל ?"
הוא הביט בי רגע ארוך בשלווה בעיניו הגדולות. אחר כך, בבת אחת, פרש ידיים וחיבק אותי חזק סביב הצוואר.

רשימות

• פרסמתי כאן השנה 26 פוסטים, כלומר 2.2 פוסטים לחודש או 0.5 פוסטים לשבוע – מה שהופך לדעתי את הבלוג הזה למתמודד רציני על תואר הבלוג הכי פחות מתעדכן מבין הבלוגים הפעילים ברשימות.
• עוד כמספר הזה של רשימות נעצרו בשלבים כאלו או אחרים של הכתיבה מחמת חוסר זמן, איבוד עניין בנושא או רמתו הירודה של התוצר הסופי.
• שבעה מתוך הפוסטים הם שירים (27%). ארבעה מתוכם שלי, שניים לא שלי ואחד שהוא גם שלי וגם לא שלי .
• פרק הזמן הארוך ביותר בין שני פוסטים: שישים יום (בין ה-30.10 לפוסט שאתם קוראים ברגע זה).
• פרק הזמן הקצר ביותר בין שני פוסטים: פחות משישים שניות בבוקר יום שני ה-24.1
• המדור הפעיל ביותר (בהפרש עצום): שוטף – 10 רשימות.

מילים

• בסך הכל נכתבו בבלוג השנה 5053 מילים, מתוכן 399 מנוקדות (8%).
• קצב קריאה של קורא ממוצע: 150 מילים בדקה.
• אדם שיתחיל לקרוא את כל מה שפורסם בבלוג השנה ברצף יסיים כעבור 34 דקות.
• ממוצע מילים לפוסט: 194
• הפוסט הארוך ביותר: "עוד קצת באטמן, הפעם של פרנק מילר" – 865 מילים.
• הפוסט הקצר ביותר: "עקדה" – 12 מילים.
• המלה "אני" הופיעה השנה בבלוג 35 פעמים. כלומר 0.53 פעמים לפוסט, כלומר אחת לכל 145 מילים.
• המלה "אהבה" הופיעה שלוש פעמים, בדיוק כמו המילה "ארגז".
• המלה "לא" – 58 פעם.
  "כן" – 3 פעמים.

עיניים

• הרשימה הנצפית ביותר: "שני שירי אהבה".
• הרשימה הכי פחות נצפית: ביקורת על הספר "חזיון התעתועים של ד"ר אוקס" מאת ז'ול ורן.
  (אם כי צריך לקחת בחשבון שכמו כל ביקורות הספרות שכתבתי גם רשימה זו הועלתה לאתר בלי שהופיעה בעמוד הראשי של אתר רשימות).
• הרשימה הכי פחות נצפית שכן הופיעה בעמוד הראשי של אתר רשימות: ההודעה על מפגשיר בהנחייתי בירושלים.
• היחס בין מספר הצפיות ברשימה הנצפית ביותר לרשימה הכי פחות נצפית: 1 : 4

מקלדות

• המספר הכולל של תגובות בבלוג : 176.
• מספר תגובות ממוצע לפוסט: 6.8.
• התגובות הגיעו מ-52 מגיבים שונים. ששה מהם מוכרים לי אישית.  
• 42% מהמגיבים הזדהו באמצעות מייל או כתובת אתר אישי.
• 15% מן המגיבים הם בעלי אתרים אישיים ברשימות.
• המלך הבלתי המעורער של המגיבים באתר הוא אני – 30%.
• הרשימה ה"מוגבת" ביותר: "שמתי לב" – 19 תגובות. 
• לרשימה " עוד קצת באטמן, הפעם של פרנק מילר" התפרסמו חמש תגובות. כולן שלי.

תודה לכל מי שקרא השנה ולכל מי שהגיב.
תודה גם לאורי לירדן ולאילן על כל העבודה שהם משקיעים כאן ובכלל ושהופכת את האינטרנט דובר העברית למקום משמעותי יותר לגלוש בו.  

נמשיך, בלי נדר, להשתמע גם בשנה הקרובה.

ביום חמישי הקרוב, ה-3.11, כלומר בעוד ארבעה ימים, אני מעביר מפגשיר ב-'מקום לשירה' במנהל הקהילתי "לב העיר" בירושלים.
'מקום לשירה' הוא מוסד מבורך מיסודה של קבוצת משוררים המתכנה קבוצת 'כתובת'. מתקיימת בו פעילות שוטפת של ערבי קריאה, סדנאות כתיבה ומיזמי שירה נוספים.
מפגשיר הוא אחת מאותן פעילויות שוטפות. מדובר במפגש בן-שעה של דיבור על שירה בקבוצה מצומצמת. אני מתכוון להקדיש את המפגש למושג של "אינטנסיביות" בקריאת שירה. את זה אני מקווה לעשות באמצעות שתי קריאות; האחת בתהילים קכ"א, שאת עיקריה פרסמתי פעם מעל דפי הבלוג הזה,  והשניה בשיר "גשם בשדה קרב" מאת יהודה עמיחי. 

מיד אחרי ה-'מפגשיר' מתקיים ערב קריאת שירה בהשתתפות המשוררים טוביה ריבנר, אריאל זינדר וענת שרון. הכניסה גם למפגשיר וגם לערב הקריאה חופשית.
את התוכניה הרשמית (כולל כתובת וטלפון של המקום) אפשר למצוא כאן.

בואו.