…כִּי בְּלֵיצָנוּת אֶחָד וּבִשְׂחוֹק קָטָן יַפִּיל הָאָדָם מֵעָלָיו רִבּוּי גָּדוֹל מִן הַהִתְעוֹרְרוּת וְהַהִתְפַּעֲלוּת, מָה שֶׁהַלֵּב מִתְעוֹרֵר וּמִתְפַּעֵל בְּעַצְמוֹ מִדֵּי רְאוֹתוֹ אוֹ שָׁמְעוֹ עִנְיָנִים שֶׁיְּעִירוּהוּ אֶל הַחֶשְׁבּוֹן וְהַפִּשְׁפּוּשׁ בַּמַּעֲשִׂים, וּבְכֹחַ הַלֵּיצָנוּת יַפִּיל הַכֹּל לָאָרֶץ וְלֹא יַעֲשֶׂה בּוֹ רֹשֶׁם כְּלָל. וְלֹא מִפְּנֵי חֻלְשַׁת הָעִנְיָנִים, וְלֹא מִפְּנֵי חֶסְרוֹן הֲבָנַת הַלֵּב, אֶלָּא מִפְּנֵי כּוֹחַ הַלָּצוֹן הַהוֹרֵס כָּל עִנְיְנֵי הַמּוּסָר וְהַיִּרְאָה.
הרמח"ל , מסילת ישרים, פרק ה'
Irony: Don’t let it seduce you, especially in moments when you’re not using it creatively. By “creatively” I mean using irony as a means of understanding. Used cleanly, irony is also clean and doesn’t shame. Should you feel too confident with it, beware! For when directed to more serious matters, irony is petty and useless. Seek the depths of things – irony never goes there. And where you approach greater matters, examine at once whether irony springs from necessity.
רילקה, מכתבים למשורר צעיר, מכתב שני
זו גם הזדמנות להמליץ על התרגום החדש למדי והמאוד יפה הזה של מכתבים למשורר צעיר. תרגום שהוא פרי עבודה משותפת של שתיים, המשוררת אניטה בארוס ופעילת הסביבה והאקולוגית ג'ואנה מייסי, שנפטרה לפני מספר חודשים. בשיחה העדינה הזו הן מספרות על תהליך התרגום, על החיים עם הטקסט של רילקה ובכלל. כדאי להאזין.
אלכס בן-ארי 