1.
במוצאי שבת הקרובה (15.02) החל מ-20:00, אירוע סיום של התערוכה הזוגית של הגר ציגלר ושלי: "אסור לגעת בחלקים החמים".
אחד מספרי ההדרכה הרבים שבהם הקפנו את עצמנו בתקופת הרזידנסי הייתה הפנינה הזו מראשית שנות השישים: "המדריך הבינלאומי לקוקטיילים". חוברת לא גדולה שהפיקה "תנובה", מעט אחרי שרכשה את יקב פרידמן, שהיה באותה תקופה מן היקבים המובילים בארץ וייצר לצד היינות גם מגוון של ליקרים 'כמו בחו"ל'. מדובר בספרון משובב שלקח על עצמו ללמד את המקומיים הפרובינציאליים את רזיה של אותה "המצאה אמריקאית מופלאה – המשקה המעורב". ניו-יורק פינת רות סירקיס. המיזוג אגב לא צלח בסופו של דבר ותנובה מכרה את יקב פרידמן כעבור כעשור למותג "שטוק" הזכור לרע.
באירוע נשיק הדפסה מחודשת של החוברת במספר מוגבל של עותקים ונבלה את הערב בהקראות, סיור פרידה מן התערוכה ובעיקר הכנת קוקטיילים מתוך החוברת עם שמות כמו "אל-על" (Aviation), "דגדגיני" (Diki-Diki) ו-"מגדל שלום" (Tower) בניצוחה של הילה הראל, מעצבת, לקטית ומתסיסה סדרתית.
2.
'צי', ספר השירים האחרון והכבר לא לגמרי חדש שלי, ראה אור שבועות בודדים לפני השבעה באוקטובר ונשטף כמובן בכל מה שהיה ועודנו מאז. לא עשיתי לו השקה, גם כי זה אף פעם לא נראה היה זמן טוב לזה בתוך הסחרור של המדינה ושל החיים האישיים שלי וגם, אולי, כי קצת חששתי. כן היו כמה מפגשים אינטימיים סביבו עם קהל בכל מיני מקומות קטנים בתל-אביב, בעין הוד, ברחובות ובעוד מקום או שניים שאני לא זוכר כרגע. בחמישי הבא, ה-20.2, יהיה מפגש נוסף, הפעם בחיפה, במשכן החדש של 'מקום לשירה' בשוק תלפיות.
אני אקרא מהספר ואספר משהו על השירים ועליו ועל פיסת החיים המשמעותית שהוא לוכד. אבל בעיקר נשוחח אני מקווה, זה מפגש הרי. זכיתי ולערב תצטרף הזמרת היוצרת דינה דייצ'מן. דינה ואני הכרנו בעקבות שיר אחד ב-"צי" שהתגלגל לשיתוף פעולה וסיבובון הופעות משותף שנקטע עם חופשת הלידה שלה. זו פעם ראשונה שניפגש לעשות משהו יחד מאז. רק בשביל זה, כמו שאומרים.
אהבה, בדידות, מרחק געגוע – מפגש עם אלכס בן-ארי. הכניסה חופשית כמובן אבל כדאי להירשם בקישור, זה יעזור למקום להתארגן מבחינת מקומות ישיבה. יש גם איוונט.
וזה השיר שחותם את "צי", ואחריו "רצועה", השיר שהתחיל את שיתוף הפעולה עם דינה.
אלכס, אתה מתגעגע
אָלֵכְּס, אַתָּה מִתְגַּעְגֵּעַ. אַתָּה יוֹשֵׁב בַּלַּיְלָה וּמִתְגַּעְגֵּעַ.
לְבַד. מוּל חַלּוֹן גָּדוֹל. בַּחוּץ חֹשֶׁךְ. בֵּינְךָ לְבֵינוֹ
מִשְׁתַּקֶּפֶת מְנוֹרַת הַבַּיִת. אַל תִּפְחַד. אַתָּה מִתְגַּעְגֵּעַ.
תֵּן לְזֶה לָבוֹא. אַל תָּקוּם. אַל תִּכְתֹּב. וַתֵּר לוֹ.
מְסֹר אֶת עַצְמְךָ בְּיָדוֹ. זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ עַכְשָׁו אָלֵכְּס,
הַכִּמְעַט חֲסַר הַצּוּרָה הַזֶּה. פְּתַח לוֹ. דּוֹבֵב אוֹתוֹ.
הָתֵר לוֹ מָה שֶׁבִּרְצוֹנוֹ. קוּם. לֵךְ בַּבַּיִת
כְּאִלּוּ הוּא לֹא פֹּה. תֵּן לוֹ לְרַמּוֹת אוֹתְךָ.
לְהִדָּמוֹת לְדֶרֶךְ.
רצועה
בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה מֵהַמַּחְלָקָה שֶׁל אִמָּא
תָּמִיד אוֹתוֹ דִּיסְק.
אוֹתָהּ רְצוּעָה.
בּוּלָאט אַקוּדְזַ'בָה
שָׁר אֶת הַהֶסְפֵּד שֶׁלּוֹ לְוִיסוֹצְקִי
שֶׁאֲנִי עֲדַיִן חוֹלֵם לְתַרְגֵּם.
אֵין דֶּרֶךְ לְתָאֵר
אֵיךְ נִמְזָגִים בּוֹ
אַהֲבָה וּפִכָּחוֹן
טְבוּלִים שְׁנֵיהֶם בַּהַכָּרָה
שֶׁגַּם מוֹתוֹ הוּא חֹמֶר
הַנִּגְרָף אֶל מַמְּגוּרוֹת הַיֹּפִי.
הַשִּׁיר מַסְפִּיק עַד הַפְּנִיָּה הָאַחֲרוֹנָה.
אַחֲרֶיהָ, כְּמוֹ תָּמִיד, הַשְּׁאֵלָה
אִם לְהַמְשִׁיךְ לַשִּׁיר הַבָּא אוֹ לְהִשָּׁאֵר כַּמָּה שְׁנִיּוֹת
אוּלַי דַּקָּה שְׁלֵמָה, עִם הַשְּׁתִיקָה.
אלכס בן-ארי 