מחר נפתחת תערוכה זוגית של הצלמת הגר ציגלר ושלי. חומר הגלם שלה הוא מדריכי משתמש, ספרי הדרכה, הוראות למכשירים ביתיים וכיוצא באלה. גופי ידע קטנים שמסדירים, כל אחד בתחומו, איך נכון לעשות דבר מה: לצלם, לסרוג, לתחזק מקרר של שלוש דלתות, לכתוב קוד למעבדים של אינטל, מה שלא יהיה. יש בטקסטים ובדימויים האלה מידה של תום שובה לב ומעט נוסטלגי בתקופה כמו שלנו שבה מידע הולך ומתבזר והולך ומתבדד (מלשון בדיד). וגם משהו פגיע, כמו סירת ניר בזרם המהיר של מידע גולמי, חלקי, שבור, סותר, כוזב ואקלקטי ששוטף סביבנו.
שהינו איתם, קראנו, התבוננו, הפרדנו, שיכפלנו, מייננו, הצלבנו, חיברנו וגרענו עד שמרגע מסוים התחיל האישי להיכנס דרך החרכים. ילדות, משפחה, זיכרון והשאלות הפשוטות והפגיעות ביותר על איך לחיות ולעשות הופיעו והתפשטו על פני המצע הזה כמו בצלחת פטרי, ונעשו בהדרגה לעבודות השונות שמרכיבות את התערוכה הזו.
אלכס בן-ארי 
תגובה אחת בנושא “אסור לגעת בחלקים החמים”