חָזַרְתִּי לִכְבוֹדְךָ אֶל הַטּוּרִים הָאֲרֻכִּים
הֵגַפְתִּי וּפָנִיתִי פְּנִימָה אֶל הַחֲדָרִים
בָּהֶם עֻבְדַּת מוֹתְךָ עוֹד מִתְבָּרֶרֶת
הַפוּגָה בֵּין הִבְהוּבִים
וּבְמָקוֹם אַחֵר הִיא וַדָּאִית כְּדֶלֶת
וּבֵינֵיהֶם אֲנִי נִמְתָּח, חָרִיף כַּאֲלַכְסוֹן
חוֹצֶה אֶת אַפְלוּלִית הַמִּסְדְּרוֹן
לִפְגֹּשׁ בְּךָ בְּהֵיכָלְךָ
מִתַּחַת לַחֲרִיץ הַפֶּתַח
שׁוֹטֵף פַּס אֲלֻמַּת הָאוֹר הָרַךְ
שֶׁל פֶּלֶס מַבָּטְךָ: מַזְמִין, בּוֹלֵם
מַתְקִין אֶת הַחוֹלֵף בְּאַרְכֻּבַּת הַנֶּצַח
בַּחוּץ, בֵּין שְׁאַר קוֹלוֹת אֲבִיב
זִמְזוּם הֵעָדֶרְךָ
אלכס בן-ארי 