הפעם השניה שלי בערב-12 דקות, והפעם ניסיון לפצח איך קאברים מוצלחים עובדים מתחת למכסה המנוע.
[youtube_sc url="https://www.youtube.com/watch?v=x1fNdIxXrbg"]
•
•
ואם כבר התכנסנו, הנה גם ההרצאה הראשונה שלי שם, בערך שנתיים קודם, על הקשר בין כתיבת שירה לכתיבת קוד:
[youtube_sc url="http://www.youtube.com/watch?v=0jguHVQchbM"%5D
אלכס בן-ארי 
אלכס שלום, מאד אהבתי את האנלוגיה שעשית בין שירה לכתיבת קוד.
גם אם זה כבר מלפני שנתיים, בשבילי זה חדש וקולע.
רק המוסיקליות ישנה בשירה וחסרה בקודים
ואולי לא?
ענת
אהבתיאהבתי
בטופ-3 של הרגעים הקסומים שחוויתי בהופעות חיות במהלך שנותיי יושב היטב הרגע בהופעה של יהלי סובול ועמיר לב במרתף 10 (כ-30 איש בקהל) בסביבות 2005, בו הם גלשו לקאבר של טאץ' מי נוגה יותר אפילו מזה של מרינה מקסימיליאן. מבחינתי השיר הזה הוא פחות או יותר ההגדרה ל-guilty pleasure. יופי של ניתוח.
אהבתיאהבתי
היה תענוג לשמוע את שתי ההרצאות הללו.
אהבתיאהבתי
תודה רבה בוריס, כיף לפגוש אותך כאן.
יובל – נשמע מסקרן מאוד. חיפשתי ביוטיוב ומצאתי את זה: http://www.youtube.com/watch?v=3WJO1DYIQU4 (רק עמיר לב).
ענת – צודקת. זה אחד ממקומות רבים שבהם האנלוגיה נשברת, וזה בסדר. אני לא באמת חושב שאלו פעילויות דומות, רק שבמובן הרחב הן שתי פרקטיקות כתיבה שחולקות עקרונות מסוימים במשותף.
אהבתיאהבתי
אני חושד שמאוד תיהנה מהקאבר הבא. עלי, על כל פנים, הוא חביב מאוד, מפני שהוא מבטא יחס חברי, שמאפשר למבצעים לרדת על המקור בלי חשבון ובכל זאת לאהוב אותו אהבת נפש:
אהבתיאהבתי
אדיר! תודה
אהבתיאהבתי
זה מבריק, ורק הייתי מוסיף שלמרות האור החדש שהכיסוי שופך על המקור, יש גם יסוד עיקש של המקור שלא מרפה וכאילו מסרב לשכתוב של גרסת הכיסוי. כאילו מושך את השמיכה לכיוון ההפוך. ולכן גם בגרסה של בלומין השיר כאילו נותר עם משקולת כבדה שסמנתה קשרה לו לנצח. כלומר יש מעין קרינת רקע עמומה של סליזיות. יש מקרים בודדים שזה לא ככה, וזה אולי תלוי בעוצמת משיכת השמיכה, שלפעמים יכולה כמעט להשכיח את המקור: http://www.youtube.com/watch?v=W97TF9PCKWg
אהבתיאהבתי