הסר את המחשבה כי ניזקת ותחדל הזעקה כי ניזקת; תחדל הזעקה – והנזק איננו עוד.
(ספר רביעי, 7)
טיב שיכלך ייקבע לפי המחשבות שאתה רגיל אצלן, שכן נפש האדם נצבעת בצבע המחשבות.
(ספר חמישי, 16)
"רצונך בחיים של שלווה, הווה ממעט במעשים", אמר החכם [דמוקריטוס]. כלום לא מוטב לעשות רק את הצריך להיעשות, מה שהשכל דורש מן האדם, שמטבעו הוא יצור חברתי, ובאופן שהשכל דורש לעשותו? שכן נחת רוח לא באה רק מעשיה כראוי, אלא גם ממיעוט העשיה. רוב הדברים שאנו אומרים או עושים מיותרים הם, וההמנעות מהם מרבה את הפנאי וממעטת את הטרדות, לכן צריך אדם לשאול את עצמו בכל עניין: "כלום אין מעשה זה מן המיותרים?". זאת ועוד, אדם צריך להימנע לא רק ממעשים מיותרים כי אם גם מדמיונות-יתר, שעל ידי כך יימנע ממעשים שהדמיונות גוררים אותם אחריהם.
(ספר רביעי, 24)
לאיזה צורך אני משתמש בשעה זו בנשמה שלי? בכל הזדמנות שאל זאת את עצמך, והיה בוחן את עצמך כך: מה נעשה כעת בחלק הזה שבקרבי, הנקרא "היסוד המנחה" שלי? נשמת מי שוכנת בקרבי כעת? נשמת ילד? נשמת עול-ימים? נשמת אשה? נשמת רודן? ואולי נשמת בהמת-בית, או של חית יער?
(ספר חמישי, 11)
מה שאינו מועיל לכוורת אינו מועיל לדבורה.
(ספר ששי, 54)
אלכס בן-ארי 