כרום איז ביוטיפול

אף פעם לא השתמשתי בפיירפוקס יותר מכמה רגעים. הוא היה חמוד ועטוף בהילת ה-"ככה עושים את זה נכון" אבל בשורה התחתונה לא הייתה הצדקה אמיתית לזנוח עבורו את האקספלורר שבו, כן-סטנדרטים-לא-סטנדרטים, כל האתרים נפתחים והכל עובד סביר בהחלט. אפילו התוספים למיניהם, שעליהם גאוותו של הפיירפוקס, הם בסופו של דבר לא יותר מטירחה. דפדפן הוא מזלג להעלות בעזרתו נתחים מן הרשת. אילו תוספים צריך מזלג? 

מסביב כולם חוגגים ורק אני באקספלורר. והתחילו המחשבות – אולי אני לא בסדר? אולי הבעיה אצלי? אולי אני פוחד מחידושים? אולי הזדקנתי?

ואז הגיע כרום.

• מהירות: יש משהו מדהים, פוקח עיניים, במהירות של כרום. אתה לוחץ עליו והוא פשוט נפתח. לא שתי שניות של בהייה בפס הריק המתמלא בתחתית המסך אלא מיד, עוד לפני שנדם הד הלחיצה על המקש. המהירות הזו גורמת לי לחשוב עד כמה התוכנות סביבי הלכו והסתבכו, הלכו והסתרבלו עם השנים. בכל פתיחה של כרום יש לכן גם טעם נוסטלגי מתוק. כמה פעמים ביום אני מוצא את עצמי סתם פותח אותו לרגע וסוגר, כמו ילד שמלטף צעצוע אהוב.
• עוד מהירות: יש פער מהירות עצום כל כך בטעינה של עמוד אינטרנט בין כרום לאקספלורר, שמרגע שחווית אותו, מרגע שהבנת שאפשר לעשות את זה כל כך הרבה יותר מהר, אין דרך חזרה.
• קפה: כרום הוא כמוני בחצי השעה הראשונה שאחרי קפה הבוקר.
• עמוד הבית: עוד לפני שהתחברת פיסית לרשת, אתה כבר עמוק בתוך הגלישה. כן, אפשר לכוונן את האקספלורר או הפיירפוקס להיפתח עם כמה טאבים קבועים, אבל חבל אפילו להתחיל ולתאר עד כמה זה פחות מהיר ונוח.
• טאבים: הבה נעשה ניסוי קטן. היכנסו לאקספלורר ופתחו שני טאבים. כעת נסו לסגור בקליק אחד את הטאב הלא פעיל. תנחומיי. כעת נסו אותו דבר בכרום, אין קל מזה – פשוט לוחצים והוא נסגר. למה?  כי מישהו שם מבין שזה לא "לא הגיוני" לסגור טאב לא פעיל בלי לעבור אליו קודם. מה שלא הגיוני זה לא להבין שכשאני גולש כל מה שנוח לי הוא הגיוני.
• עוד טאבים: ואם אנחנו כבר בעניין הזה – נסו לגרור טאב באקספלורר. אפשר? כן, אבל רק לרוחב, כדי להחליף מקום בינו לבין טאב אחר. למה אסור למעלה או למטה? טוב, כי זה לא הגיוני. אה.
  בכרום אפשר כמובן לגרור אותו לאן ואיך שרוצים. אם גוררים לרוחב הוא מחליף מקום עם הטאבים הקיימים, אם גוררים למעלה או למטה הוא הופך לחלון חדש – התנהגות הגיונית להפליא, אגב. פיירפוקס, משום מה, תקוע באיזה שלב מצחיק באמצע, אפשר לגרור טאב לרוחב ואפשר לגרור ולהפוך אותו לחלון חדש, אבל רק אם גוררים אותו בכיוון מטה, למעלה אסור. אה.
• סגירת חלון: נחשו מה עושה סגירת חלון הדפדפן בכרום? לא תאמינו – היא סוגרת את החלון. מה עושה סגירת חלון באקספלורר? מתחילה תהליך בירוקרטי: "האם אתה בטוח שאתה רוצה לסגור את כל הלשוניות הפתוחות"? כן, מה הפאניקה הגדולה, אני בטוח. מתחת לזה עוד אופציות: "האם בעתיד תרצה שלא נשאל אותך שוב את השאלה הזו?" לא יודע, עכשיו כבר הלחצתם אותי. אולי, אולי לא, עננה מתחשרת על פני, אני שוקע בחישובי כדאיות. בעולם של כרום אני כבר מזמן בפעילות הפרודוקטיבית הבאה.
• חניית ביניים: מי שיצר את כרום הבין שהוא מייצר את הכלי שהוא אולי הבסיסי ביותר במחשב של היום. בסיסי כמו משקפיים, כמו עיפרון כמו, כאמור, מזלג. בכלי בסיסי כל כך המחיר של כל הפרעה, ולו זעירה, הוא גבוה מאוד. כל בדל תשומת לב שמוקדש לכלי עצמו איננו מוקדש לביצוע הפעולה ולכן הוא בגדר הסחת דעת, כלומר כישלון של הכלי. לכן הרף שכלי כזה נמדד מולו הוא שלמות – כלומר שקיפות מוחלטת.
• יופי: שקיפות איננה עומדת בסתירה ליופי. הפרעה אסתטית היא הפרעה ככל הפרעה. כשאתה עובד עם כלי לא יפה, חלק מתשומת הלב מוסחת כל העת להפרעה האסתטית הזו. כשאתה עובד עם כלי שמתאמץ מדי להיות יפה, חלק מתשומת הלב מוסחת כל העת להתפעלות ממנו או בגלל בעיות שמישות שנוצרו בגלל המחיר הטכנולוגי שהיה צריך לשלם כדי שהכלי יהיה יפה (למשל איטיות). בשני המקרים היעילות של הכלי נפגעת. כרום נענה לסוג אחר של אסתטיקה. הוא יפה באופן שאיננו פוגע בשקיפות שלו אלא משלים אותה. היופי שלו לא רק שאיננו מפריע למשתמש אלא דוחף אותו בעדינות קדימה. נותן לו אותה סוג של רוח גבית שיש בלשבת לעבוד בחדר נקי ומסודר בו כל דבר מונח בדיוק היכן שאתה רוצה ואגרטל אחד, יפה ופורח, נגלה בזוית העין ממדף בפינה. כרום הוא היפה החדש.
• שורת הכתובת של הדפדפן: צריך להזין url? לא. למה להגביל? תקליד מה שנוח לך, כרום כבר יסתדר. מה שחשוב הוא שאתה רוצה להגיע לאנשהו. יש כאן הבנה שמבחינת שימוש, ההפרדה בין חיפוש אתר להזנת כתובת מדויקת היא מלאכותית, שתיהן דרכים להשיג את אותה מטרה – להגיע לאתר המבוקש. להצריך משתמש להפעיל שני אמצעים שונים כדי להגיע לאותה מטרה, כפי שקורה בפיירפוקס או באקספלורר, זה להעמיס עליו מגבלה טכנולוגית לא רלוונטית. בכרום הבינו את זה וטרחו להחביא את השונות הטנולוגית עמוק למטה, במקום שבו היא לא מטרידה את המשתמש וכלפי חוץ חשפו פעולה אחת פשוטה ויעילה.
• הורדת קבצים: מה כבר ביקשנו? להמשיך לעבוד בזמן שקובץ יורד ושייפתח ברגע שהוא מסיים. נשמע פשוט? נסו את זה בכרום ומיד אחר כך באקספלורר ובפיירפוקס להבין את ההבדל התהומי בין בינגו לבין כמעט.  
• חיפוש בדף הנוכחי: ctrl+f ויצאת לדרך. כולם, אפילו האקספלורר החדש, כבר עלו פחות או יותר על איך לעשות את זה נכון. אבל אפילו כאן יש בכרום את ההקפדה הקטנה הנוספת שהופכת אותו למושלם יותר: באקספלורר אם אתה רוצה להתחיל חיפוש חדש אתה חיב למחוק קודם את מילות החיפוש הקודם. מייגע. בכרום ופיירפוקס לחיצה נוספת על  ctrl+f והתחלת. בפיירפוקס אתה לא יכול לדעת כמה תוצאות יש לחיפוש, בכרום ובאקספלורר המספר מוצג לך מיד. שלושה כלים שונים, אותה משימה פשוטה. שניים מהם עושים אותה כמעט מושלם, כרום סוגר את כל הפרטים הקטנים עד הסוף. 
• עידכונים: בלי שתרגיש בכלל, כלומר בלי להפריע בכלל. לא הודעות של "אני עומד לעדכן, תחזיקו אותי", "הרגע עדכנתי, מאתחל מחדש", "מזל טוב, הרגע עדכנתי, הנה מה שאתה צריך לדעת": לא רוצה לשמוע. מה אני, פסיכולוג? אם אתה לא בטוח שהעדכון מוצלח אז אל תעדכן, אם אתה בטוח, אז אל תשאל. ואם עשית משהו שבאמת עוזר לי אני כבר אגלה אותו, אל חשש. אם לא, אל תבזבז לי את הזמן בלתאר אותו.

הערת סיום:
ויחד עם כל זה, את הפוסט הנ"ל אני כותב באקספלורר. מסך העריכה של רשימות לא עובד בכרום (גם לא בפיירפוקס, אגב). גם מערכת הניהול בעבודה שלי לא עובדת טוב בכרום, ויש בטח עוד אתרים. אבל למי אכפת? להפך, במקרים האלה נפעיל את העגלה האקספלוררית ואחר כך רק נהנה יותר מן השיבה לכביש המהיר. ככה זה כשאוהבים.