- הפרט הידוע ביותר מתוך קבוצת יוצרים איננו בהכרח המוכשר ביותר, אלא המוכשר ביותר
שיש לו הדחף הרב ביותר להתפרסם. - כלומר, הגורם המכריע לעניין מידת הפרסום הוא מכפלת הכישרון בדחף להתפרסם.
- צמד המשתנים הללו הם בלתי תלויים וכל אחד מהם חיב לעבור סף מינימום מסוים.
- קורה כמובן שהשניים מתלכדים בפרט אחד, שהוא בו-זמנית גם המוכשר ביותר וגם בעל הדחף הרב ביותר להתפרסם.
- כעת יש בידינו ערכה ביתית למדידת מידת הכשרון: קח את מידת הפרסום שלך (אפשר
לעבוד בכל מערכת יחידות שהיא – למשל: מעט/בינוני/הרבה או סקאלה של 1-10 וכד') וחלק
אותה בעוצמת הדחף שלך להתפרסם. התוצאה היא מידת הכשרון שלך.

רק חסר במשוואה קונטקסט, כלומר ההקשר בו נובט הדחף
אהבתיאהבתי
משהו לא בסדר בחישוב שלך. איך אתה מסביר אנשים שהתפרסמו למרות שיש להם אפס כישרון?
אהבתיאהבתי
הכישרון אינו אפס אף פעם, אלא לכל היותר שואף לאפס.
אהבתיאהבתי
אם כך, הרצון לפרסום צריך לשאוף לאין סוף. האמת, נשמע הגיוני.
אהבתיאהבתי
והאנשים האלה, מלמדת המשוואה, הם בעלי דחף להתפרסם השואף לפיכך לאינסוף.
אהבתיאהבתי
ווי…
יצא שיש לי כישרון כמעט אין סופי…
אהבתיאהבתי
ומצחיק.
פרסום מינורי עם דחף לפרסום ששואף לאפס גורר בהכרח כישרון אדיר.
יש כמה אלמוניים (כמעט אלמוניים: הם מפורסמים בבניין כאנשים הביישנים ביותר במעלית) בינוניים לחלוטין וצנועים בעיקר, שהם הם הדבר הבא. אף אחד לא ידע מזה, אבל. כמה חבל.
אהבתיאהבתי
from your equation.
and that is a another kind of talent –
the talent to get famous.
how many people are there which are talented, and want to get famous but without the personal tools (not money) to do so.
אהבתיאהבתי
אהבתי -את התגובה האחרונה,
זה באמת נכון…..מדברת אליי גם התגובה של מיכל.
מסכימה איתה לחלוטין.
אם הבנתי אותך נכון אלכס-
בעצם-מי שאין לו דחף אדיר להתפרסם,לא יעזור לו הכישרון מדהים ככל שיהיה…
שבת שלום.
מיכל פ.
אהבתיאהבתי
פעם, כשהייתי ילדה קטנה, ישבתי עם אחותי לצייר. כשגמרנו, הסתכלתי על שני הציורים ואמרתי לה "שלי הכי יפה." ואחותי אמרה "וגם שלי הכי יפה."
"מטומטמת" אמרתי לה, "לא יכולים להיות שני ציורים הכי יפים!"
עברו שנים וגיליתי שהיא צדקה.
אהבתיאהבתי
הצלחה ופרסום הן בשום אופן לא מילים נרדפות, אבל מעניין שגם בדרך להצלחה כישרון לא מופיע אפילו פעם אחת:
http://strangemaps.wordpress.com/2009/08/12/406-caruso-cant-touch-you-a-road-map-to-success/
אהבתיאהבתי
היא עוסקת בהצלחה, לא בפרסום – דומה אבל שונה
היא גם שונה עקרונית מן המודל האמור כאן בכך שהיא מניחה שההצלחה היא מצב בינארי ולא נקודה על רצף.
זה מה שהופך אותה מקסימה כל כך, כמובן. הפשטות הבסיסית של המסגרת שמאפשרת התמסרות שלמה לעיטורי הפרטים.
תודה.
אהבתיאהבתי