הִיא הִבִּיטָה בִּי מֵחַיֶּיהָ כִּנְצוּרָה
בְּעוֹבְרָהּ מְחֻבֶּקֶת בָּרְחוֹב עִם בְּחִירָהּ
גּוּפָה מִקְדָּשׁ, עֵינֶיהָ כְּפִירָה
הִיא לִי דָּג – אֲנִי לָהּ אִדְרָה.
הִיא הִבִּיטָה בִּי מֵחַיֶּיהָ כִּנְצוּרָה
בְּעוֹבְרָהּ מְחֻבֶּקֶת בָּרְחוֹב עִם בְּחִירָהּ
גּוּפָה מִקְדָּשׁ, עֵינֶיהָ כְּפִירָה
הִיא לִי דָּג – אֲנִי לָהּ אִדְרָה.
אלכס בן-ארי 
לתת ביס בדג, לישבור את האידרה?
איפה עוד הכפירה?
מקדש ללא אידרה?
אהבתיאהבתי
שאלות מעניינות. חסרה עוד אחת כדי לייצר מרובע משלים.
אהבתיאהבתי
לתת ביס בדג, לישבור את האידרה?
איפה עוד הכפירה?
מקדש ללא אידרה?
היא לי – אני לה?
אהבתיאהבתי
מצאו חן בעיני 3 השורות הראשונות.
יש בהן כל כך הרבה כאב,תחושת החמצה, געגועים,אפשר ממש לחוש בזה, בכל כך מעט מילים.
השורה האחרונה עצובה בעיניי.
לא בטוחה שירדתי לסוף דעתך.
אהבתיאהבתי