1.
לֹא אֶכְתֹּב שִׁיר פּוֹלִיטִי.
פְּחָדַי מִן הַגָּדֵר גְּבוֹהִים מִן הַגָּדֵר.
עַצְלוּתִי רַבָּה כְּנָהָר שֶׁל אֵשׁ.
אֲנִי פַּחְדָן.
2.
עַד קַצְוֵי הָעֶצֶב, עַד עֵינוֹת הַלַּיִל
בִּרְחוֹבוֹת בַּרְזֶל רֵיקִים וַאֲרֻכִּים
בְּעִיר מִסְחָר חֵרְשָׁהּ, כּוֹאֶבֶת
שָׁטִים פּוֹשְׁטֵי הַיָּד בֵּין מִכְלְאוֹת הָרַמְזוֹרִים.
אֶל הַמְּכוֹנִית דְּבַר מַה נִּגַּשׁ – הִנֵּה
יָדוֹ מוּשֶׁטֶת וְעֵינָיו מוֹשׁוֹת.
בּוֹדֵד וְחֵרֵשׁ אֶת שָׂדֵהוּ חוֹרֵשׁ
כְּאֵבוֹ הַנִּכְלָם, הַפָּעוֹט.
אֶצְבַּע זְרִיזָה בְּכַפְתּוֹר מִתְלַחֶשֶׁת
גָּדֵר צַיְתָנִית מִתְנַשֵּׂאת בִּדְמָמָה
תְּבַלּוּל הַזְּגוּגִית לְאִטּוֹ יְכַסֶּה
אֶת עֵינַי שֶׁהָיוּ לִשְׁמָמָה .
עִירִי מַבְהִיקָה בְּעִפְעוּף חַלוֹנֶיהָ
רֵיקָה מִפָּלִיט וְנִדְכָּא
מִגָּדֵר לְגָדֵר נִמְתָּחִים עַרְסָלֶיהָ
וּצְחוֹק וְצִלְצוּל חֲלוֹמָהּ.
גָּדֵר רַב סְנִיפִית, רַב-שְׁלוּחִית תְּהִלָּה לָךְ
הַשּׁוֹמֶרֶת עֵינַי מִדִּינֵי הַמַּרְאוֹת
מִי יִתְּנֵנִי תָּמִיד בְּעַרְסַל אֲבָנַיִךְ
כְּבִזְרוֹעוֹת אֲהוּבָה רַכּוֹת וְחַמּוֹת.
נִשְׁבַּעְתִּי: עֵינַי- לְעוֹלָם לֹא תִרְאֵנָה
לְעוֹלָם תֶּחְדַּלְנָה מִתָּמוּהַּ
הִיא יֶשְׁנָהּ , כֹּה יֶשְׁנָהּ – יֵשׁ גְּבוֹהוֹת מִמֶּנָּה
אַךְ אֵין יֶשְׁנָהּ כָּמוֹהָ.
לא אכתוב שיר פוליטי והנה, אופס, נפלט אחד.
בעצם, בכל חשיפה של הדחקה אישית/חברתית יש משהו פוליטי.
והכי אהבתי את האמירה הפשוטה "אני פחדן", מעבר לכל תכסית תבלולית.
אהבתיאהבתי
השני נהדר. עד דמעות.
לראשון פחות התחברתי.
אהבתיאהבתי
רק מה זה "עיניו מושות"?
אהבתיאהבתי
בהחלט דגול האילן, ונאה מאוד האינטרפרטציה, שקיבלה קיום עצמאי משלה.
אהבתיאהבתי
מושות מלשון "למשות", כמו למשות מן המים.
אהבתיאהבתי