הַיּוֹם אֲנִי רוֹצֶה לִכְתֹּב קַל וּמָהִיר בְּלִי לְהַכִּיר בְּסַרְגֵּלִים
וּמְעַכְּבֵי תְּפוּקָה. מוּלִי, בִּקְצֵה הַמִּדְרָכָה הַמְּרֻצֶּפֶת, כְּלָבִים
מְרַחְרְחִים אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי. כָּתֵף נוֹגַעַת בְּכָתֵף בְּלִי נְבִיחָה. לְעוֹלָם
לֹא הָיִיתִי מִתְעַכֵּב עַל כָּךְ לוּלֵא הַחִישְּקוּק הַפִּתְאוֹמִי הַזֶּה לִכְתֹּב קַל וּמָהִיר לוּלֵא
הַתְּחוּשָׁה הַדַּקָּה, הַנְּחוּשָׁה הַמִּתְפָּרֶקֶת בִּי כִּתְנוּעַת הֲמוֹנִים לַכִּכָּר. בְּעֶצֶם
גַּם עַכְשָׁו לֹא הִתְעַכַּבְתִּי, רַק לְרֶגַע הִתְכּוֹפַפְתִּי לְהָזִין בְּפַחֲמֵי הַמְּצִיאוּת אֶת
קַטָּרֵי הַיְּצִירָה. כְּלוֹמַר הַכֹּל הוּא חֳמָרִים וּנְגִישׁוּתָם. חֳמָרִים וּמְחִירָם. חֳמָרִים וּנְצִילוּתָם.
גַּם הָעֲצִירוּת הַכְּפוּיָה הַזּוֹ, הַמִּסְנֶנֶת הַדַּקָּה, הַחֲמוּרָה כְּמוֹרָה בְּרִיטִית אֲסוּפַת שֵׂעָר
אֵינָהּ אֶלָּא הַעֲלָאַת הָרַף הַמְּקוֹמִי, בִּדּוּל עִסְקִי, מִגּוּן עַצְמִי מִפְּנֵי שְׁבִירַת שׁוּק הַשִּׁירָה.

מה דעתך,אלכס,על הרעיון הבא: סתוו,עכשיו.
או לפחות היה אמור להיות.
בארצות היכן שיש שלכת,שורפים ערימות של עלים,בחצר האחורית.
לנו אין שלכת,ואי-לכך,אולי במקום עלי-שלכת,תעשה אותו הדבר,רק עם ה"שירים" ה"נהדרים" שלך?
אהבתיאהבתי
חופשי, זורם, משעשע ומאוד הזדהתי אתו ככותבת וכשמו כן הוא. לדעתי – אפשר גם בלי הדימויים (הקטרים, הפחמים והמורה הבריטית). יש לך מספיק בשר גם בלי זה.
שבוע טוב!
אהבתיאהבתי
נוטה להסכים אתך בעניין המורה הבריטית והפגנת ההמונים. הקטרים יישארו, אני חושב.
אהבתיאהבתי
דווקא אני אהבתי פשוט הכל.
אהבתיאהבתי