שִׁיר לֹא גָּמוּר לְיוֹם נִשּׂוּאִין
הָאוֹר שֶׁבְּשָׁרְשֵׁי הַתְּמוּנָה, עָלָיו יֵשׁ לְדַבֵּר
וְהָאַיָּלָה הַשְּׁלוּחָה הָרָצָה מִלִּבִּי אֶל לִבֵּךְ מִיּוֹם פְּגִישָׁתֵנוּ
וְצִנּוֹרִיּוֹת הַנְּחֹשֶׁת הַדַּקּוֹת הַשְרוּגוֹת סְבִיבֵנוּ
מוֹלִיכוֹת אָהֲבָה לְצַנֵּן אֶת הַמְּכוֹנָה
הַדָּשָׁה לְלֹא לֵאוּת.
כִּילָדִים
אֲהוּבָתִי, עָלֵינוּ לִהְיוֹת כִּילָדִים.
בְּתוֹךְ יָמֵינוּ מִסְתַּתְּרִים יָמֵינוּ הַכְּמוּסִים.
בְּתוֹךְ כָּתְלֵי בֵּיתֵנוּ מֻצְפָּנִים טִירוֹת וַאֲגַמִּים.
הַאִם נַשְׂכִּיל לַחֲצֵרוֹת אֲחוֹרִיּוֹת לַחְמֹק
וּלְגוֹלֵל אֶת קוֹרוֹתֵינוּ הַסְּמוּיִים.
הַאִם נֵדַע לַטְּרוֹל הָאֵימְתָנִי לוֹמַר חֲלַקְלַקּוּת
אֶת שֶׁאוֹמְרִים. לָנוּד בֵּין רִבּוֹאוֹת הָעוֹלָמוֹת
עַד כֶּתֶר הַפְּלָאִים. לִהְיוֹת, אֲהוּבָתִי,
בְּנֵי מְלָכִים.
אֲהוּבָתִי, עָלֵינוּ לִהְיוֹת כִּילָדִים.
בְּתוֹךְ יָמֵינוּ מְחַיְּכִים יָמֵינוּ הַסְּמוּיִים.
אלכס בן-ארי 
לא ממש מרגש
אהבתיאהבתי
לא צריך להגזים עם הגרי אפשטיין הזה.
"טרול אימתני".
לא צריך להגזים.
אהבתיאהבתי
אהבתי את המשפט: "בתוך ימינו מחייכים ימינו הסמויים".
אהבתיאהבתי
למר אלכס שלום.
נוכחתי לדעת כי בשירך קראתי לי "טרול אימתני".
דע לך – אני עומד להגיש נגדך ונגד אתר רשימות תביעת דיבה על סך 50000 ש"ח בגין הוצאת דיבה.
אם לא תפרסם התנצלות פומבית על גבי אתרך וכן שיר הלל עלי כתוב בטוב טעם ומנוקד (!) תוך 48 שעות התביעה תוגש.
יום טוב.
גרי אפשטיין, נוטריון.
אהבתיאהבתי
נוטריון בחלום בהקיץ שלך.
אולי כבר תפתח אתר משלך בכדי שגם אנו
נוכל להנות מזיו יצירותיך ומחן עולמך הריק.
אני מבטיחך נאמנות, כי אתרך יהיה מקום לעולי הרגל של כל מי שכותב ברשת, ואתה תזכה למנות התייחסות ראויות עבורך במיוחד.
נ.ב. אם תוך 48 שעות לא תפתח אתר משלך
נגיש אנו את התביעה.
אהבתיאהבתי
אני רואה שבמקום התייחסות לגופם של הטקסטים נוצל המקום לבירור עניינים שברומה של הבלוגוספירה. ניחא. אצלנו בבית לא מכריחים.
ייתכן שעלי להסיק מכך שהטקסטים עצמם אינם מעוררי עניין במיוחד, כפי שרמז מר דאימונד בתגובתו הבהירה אך הבלתי מפורטת.
מסקנה כזו יכולה להיות משמעותית עבורי, שכן זו הפעם הראשונה שהקטסטים הללו מוגשים לקוראים שאינם בעלי עניין ישיר בדבר. ייתכן שהם אינם שורדים את המעבר מן הבועה לאטמוספירה. היה מעניין אותי לדעת אם זה אכן המצב.
תודה למשוררת על המאמץ להעלות את רף הירידה לפרטים.
אהבתיאהבתי
אתה מתנהג בגסות ולא נותר לי אלא להזמין אותך לדו קרב על יד האנדרטה של רבין מחר בשמונה בערב.
אני אלבש כובע קש ואחזיק שלט "אוהבים אותך רבין" כדי שתזהה אותי.
אנא – חבוש כיפה סרוגה ונעל כפכפים מידה 47 כדי שאזהה אותך.
כלי הנשק – לבחירתך.
עד לפגישתינו הבאה –
גרי.
אהבתיאהבתי
בשירי אהבה צריך שיתקים המתח הקים באהבה
-בשיריך נעדר המתח הנדרש
אהבתיאהבתי
ציר המתח ששני הטקסטים האלה נעים עליו איננו, כמקובל בהרבה שירי אהבה, היחסים בין האוהבים אלא המתח בין יחסי האהבה ל"חיים". האהבה כשלעצמה כאן איננה מוקד ההתרחשות אלא היחס הלכל הפחות דואלי בינה לבין החוץ היומיומי הגוזל והמזין כאחד.
במובן הזה בכותרת הרשימה, "שני שירי אהבה", יש מן האירוניה.
האם ייתכן שהקריאה שלך פנתה מלכתחילה לכיוון אחר משהטקסטים מכוונים אליו וכך לא מצאה את מה שאכן מלכתחילה לא נועד להיות בהם ?
אהבתיאהבתי
יתכן וקריאתי פנתה לכיוון הלא נכון.
יתכן.
אנא גם אתה קרא שוב את שיריך וממרחק נכון של זמן תבחן את הערותי.
מעבר לאלה הרי שהעולם יפה יותר עם כל שיר שנכתב.
תודה
אהבתיאהבתי
יקירי,
ראיתי בתגובות שלך שמישהי כתבה וחתמה מה שיכולתי לכתוב ולחתום אני. לרגע חשבתי שאולי זו אני, אחר כך חשבתי שאולי אתה עלול היית לחשוב כך. בכל מקרה, אכן השורה הזאת היא היפה ביותר, ההתיחסות לעולם משחקי הוידאו לא כל כך עבדה, ואני חושבת שאולי באמת השירים האלה הם לשימוש פנימי יותר.
אהבתיאהבתי
ניל – לא כיוונתי לומר משהו על קריאתך במובן הערכי ( כלומר על הציר של נכון/לא נכון) אלא רק להציע שיש כאן אחת מאותן אי תאימויות יומיומיות שאנו נתקלים בהן למכביר – זה משמיע א' והלה שומע ב' או כי הדברים לא נאמרו מספיק מדויק או כי השומע חיפש מלכתחילה דבר אחר או מתריסר סיבות אחרות.
לגופו של עניין – בהחלט אחזור אל הערותייך ממרחק הזמן.
באשר לעולם, אני מסכים אתך בכל לבי, אם כי בתיקון קל. העולם יפה יותר עם כל אדם שמחליט להתפנות ולהתיישב לכתוב שיר. על כתפי השירים עצמם לא הייתי תולה אחריות נכבדה כזו.
משוררת אחרת – אינני מתאמץ במיוחד לנסות ולהצמיד זהויות בעולם הצללים של התגובות. יבוא כל אחד כפי שנכון לו לבוא ובאופן שמאפשר לו מגע נקי וענייני. די והותר לי בחום הנעים העולה מבין השורות.
אני שמח שלכל הפחות ברור שיש כאן התייחסות לעולם משחקי הוידאו (ספציפית אגב ל- king quest – זוכרת ?). לא הייתי בטוח שזה בכלל עובר . צר לי לשמוע שהיא לא עובדת. מעניין למה בדיוק.
מה יש לך לומר על הטקסט הראשון ?
אהבתיאהבתי
מצא חן בעיניי עניין צינורות הנחושת. באופן כללי השירים האלה מאוד אמינים, שזו תופעה שרחוקה מלהיות נפוצה – למשל זה נדיר למדי שמילה כמו "אהובתי" מתקבלת ברצון.
אהבתיאהבתי
תודה שפי. מעניין באמת שהטקסט הראשון לא נתפס בראדאר של איש מן המגיבים עד אלייך. מעניין אם זה קשור לדימוי המוסכניקי.
מה שמזכיר לי שקראתי שלאחרונה הסתיימה תחרות השירה הגרועה אי-שם בנכר דובר האנגלית והזוכה היה שיר שבו דימה הכותב את שדיה של האשה המתוארת לזוג קרבורטורים או משהו כזה.
מעניין איזה מקום הייתי לוקח אני עם הרדיאטור 🙂
אהבתיאהבתי
האמת כמעט שהכנסתי לתגובה שלי את המילה קרבוראטור – כתבתי ומחקתי.
עצה: תשתדל להפנים גישה שאין לשים לב לתגובות שליליות שחתומות בשם בדוי.
אהבתיאהבתי
למה לא ?
אהבתיאהבתי
אלכס
אהבתי את שני השירים
ובמיוחד את צינורות הנחושת שמצננים את המכונה ואת ימינו הכמוסים המסתתרים בתוך ימינו
לא הבנתי את הקשר למשחקי הווידאו (כי לא מכירה אותם) אבל עולם הדימויים בכל זאת עבד.
אהבתיאהבתי
שִׁיר לֹא גָּמוּר לְיוֹם נִשּׂוּאִין
הָאוֹר שֶׁבְּשָׁרְשֵׁי הַתְּמוּנָה, עָלָיו יֵשׁ לְדַבֵּר
וְהָאַיָּלָה הַשְּׁלוּחָה הָרָצָה מִלִּבִּי אֶל לִבֵּךְ מִיּוֹם פְּגִישָׁתֵנוּ
וְצִנּוֹרִיּוֹת הַנְּחֹשֶׁת הַדַּקּוֹת הַשְרוּגוֹת סְבִיבֵנוּ
מוֹלִיכוֹת אָהֲבָה לְצַנֵּן אֶת הַמְּכוֹנָה
הַדָּשָׁה לְלֹא לֵאוּת.
לטעמי כתם שבשורשי התמונה, יוצר שיח כי הוא מעורפל ואילו האור זך.
לגבי האילה, אני חושב שהגבר משדר את היותו צבי כעצם חיזור בשיר.
שיר נפלא.
אלו תיקוניי
צחי
אהבתיאהבתי
שיריך יפים רעננים ונוגעים
ולגבי פרסומך –
אין לי מושג
אבל פאק ד'את'
אהבתיאהבתי
אני קורא את תגובותיך ולטעמי, כשרונך בפרוזה עולה פי כמה …
אהבתיאהבתי
העברת לי רגש
אהבתיאהבתי
תודה רבה, אהבתי מאוד.
אהבתיאהבתי
איזה שירים יפים!!
אהבתי במיוחד את השיר השני כמו ילדים, הוא כאילו אומר את מה שרציתי בעצמי לומר לאישתי אבל אצלך המילים באות יותר בקלות…
גירושין
רילוקיישן
אהבתיאהבתי