קולנוע

ביקורת הקולנוע החמישית שלי

הגרסה המקורית של תסריט “מלחמת העולמות” הייתה רזה בהרבה מזו שמצאה את דרכה לבסוף למסך הגדול. בגרסה זו הגיבורה, אשה צעירה, עוברת עם בעלה ותינוקם בן השנה לבית חדש בפרברים. בבוקרם הראשון בבית החדש יוצא הבעל לעבודתו והיא נותרת לסדר את המטבח.
התינוק ישן בשלווה בעריסתו בחדר הסמוך.
היא נגשת למזווה; חדר קטן, קריר וריק לחלוטין עדיין. הדלת נטרקת בטעות מאחוריה ולא ניתן לפתוח אותה עוד. היא מנסה נואשות, בחרדה הולכת וגוברת שרק מתעצמת מן המחשבה על התינוק שיתעורר בקרוב. מיואשת, היא מסתובבת אל תוך המזווה בתקווה למצוא בו בכל זאת כלי כלשהו שיעזור לה לפרוץ את הדלת. במרכז החדר הקטן עומד עכבר אפור לא גדול. החרדה הופכת להיסטריה מוחלטת של צרחות ובכי.
במשך 111 הדקות הנותרות עוקב הסרט, שמתרחש כולו, מלבד סצנת הסיום המרגשת, בחדר המזווה הקטן, אחר התמודדותה של האשה עם העכבר (והחל מן הדקה ה-78 גם עם בכיו של הילד הקטן).

אף על פי שאהבו את התסריט הבסיסי, הביעו מנהלי האולפנים את חששם שבגרסתו זו הסרט לא ימשוך די צופים על מנת להפוך אותו, כנדרש, לשובר הקופות הגדול של הקיץ. לפיכך עמדו בתוקף על הזרמת עוד מספר עשרות מליוני דולרים לתקציב האפקטים המיוחדים של ההפקה.
שפילברג, במספר מהלכי שכתוב וליהוק מבריקים, השכיל כדרכו לתמרן בין צרכי האולפנים לבין נאמנות חסרת פשרות לדרכו האמנותית, כפי שהתבטאה בתסריט המקורי.

 

שאר ביקורות הקולנוע (שלי)

Standard

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s