ביקורת הקולנוע החמישית שלי

הגרסה המקורית של תסריט "מלחמת העולמות" הייתה רזה בהרבה מזו שמצאה את דרכה לבסוף למסך הגדול. בגרסה זו הגיבורה, אשה צעירה, עוברת עם בעלה ותינוקם בן השנה לבית חדש בפרברים. בבוקרם הראשון בבית החדש יוצא הבעל לעבודתו והיא נותרת לסדר את המטבח.
התינוק ישן בשלווה בעריסתו בחדר הסמוך.
היא נגשת למזווה; חדר קטן, קריר וריק לחלוטין עדיין. הדלת נטרקת בטעות מאחוריה ולא ניתן לפתוח אותה עוד. היא מנסה נואשות, בחרדה הולכת וגוברת שרק מתעצמת מן המחשבה על התינוק שיתעורר בקרוב. מיואשת, היא מסתובבת אל תוך המזווה בתקווה למצוא בו בכל זאת כלי כלשהו שיעזור לה לפרוץ את הדלת. במרכז החדר הקטן עומד עכבר אפור לא גדול. החרדה הופכת להיסטריה מוחלטת של צרחות ובכי.
במשך 111 הדקות הנותרות עוקב הסרט, שמתרחש כולו, מלבד סצנת הסיום המרגשת, בחדר המזווה הקטן, אחר התמודדותה של האשה עם העכבר (והחל מן הדקה ה-78 גם עם בכיו של הילד הקטן).

אף על פי שאהבו את התסריט הבסיסי, הביעו מנהלי האולפנים את חששם שבגרסתו זו הסרט לא ימשוך די צופים על מנת להפוך אותו, כנדרש, לשובר הקופות הגדול של הקיץ. לפיכך עמדו בתוקף על הזרמת עוד מספר עשרות מליוני דולרים לתקציב האפקטים המיוחדים של ההפקה.
שפילברג, במספר מהלכי שכתוב וליהוק מבריקים, השכיל כדרכו לתמרן בין צרכי האולפנים לבין נאמנות חסרת פשרות לדרכו האמנותית, כפי שהתבטאה בתסריט המקורי.

 

שאר ביקורות הקולנוע (שלי)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s