כמה נפלא לסכם כך את תקופתנו:
"מדוע שוב הכל קודר ? בגלל פצצת האטום, בגלל קצב החיים המואץ ? הנערות לובשות אותם מכנסי ג'ינס שלובשים הנערים ואלו ואלה, כך יש טוענים, רואים באהבה מין התעמלות."
(ז'ורז' סימנון, שעת הפעמונים, תרגם יהושע קנז).
[ וזה ה-'היום' של ה"העולם של אתמול" של סימנון, שה'עולם של אתמול' שלו הוא בעצם ה'היום' של 'העולם של אתמול" של צוויג. והיום כבר יש בינינו שמדברים בגעגוע על ה-'היום' של סימנון, בתור ה'עולם של אתמול' שלהם. ואיפה כל זה שם אותנו, שרק לא מזמן נולדנו ? ]
אלכס בן-ארי 
בתקופה נהדרת, לעומת ה"היום" של עוד כמה שנים. אנחנו נהיה מופת של "עולם של אתמול". עוד תראה עוד תראה כמה טוב יהיה.
אהבתיאהבתי
הציטוט יפה, אבל שים לב שאין בו אותה נוסטלגיה הנרמזת בסוגריים שלך אלא רמיזה למחזוריות – המלה "שוב".
אהבתיאהבתי
הקטע הזה הוא סופו של קטע ארוך יותר, שבמהלכו סוקר המספר באופן כרונולוגי כמה תקופות, ששתיים מהן הן בבחינת 'עולם של אתמול', ושתיים אחרות, ובמיוחד תקופת מלה"ע ה-2 הן המקור ל-"שוב" הקודר שאת מציינת. אני, ממשיכה של מסורת מפוארת של מצטטים, הלכתי בעקבות החוט האחד שמשך אותי.
אהבתיאהבתי