מר. פוטר – ג'מייקה קינקייד – עם עובד

מה מקומו של העבר שלנו בתוך חיינו ? עד כמה הוא מכתיב ומעצב אותם ? איך, אם בכלל, נתן להשתחרר

מכבליו ?
הספר הזה מלא בדמויות שהן שבויות של עברן, דמויות שנפלטו מן העבר שלהן כמו מספינה טרופה אל תוך האי הבודד של חייהם, ועל האי הזה נגזר עליהם לחיות, ללא יכולת לעזוב. והאי המטפורי הזה הוא גם האי הממשי אנטיגה שבים הקריבי, בו מתרחש הרומן הזה. ישנו שם ד"ר וייזינגר, פליט שואה מצ'כוסלובקיה שחייו הבורגניים כפי שהכיר אותם נמחו והותירו אותו מהגר, זר לעולם במקום מגוריו החדש. אנשי האי, הנופים, מזג האוויר, עצם החיים בו, יחוו על ידו לעולם מבעד למסך של אי-הבנה ועוינות. ישנו מר שול, בעל שרות המוניות של האי, שילדותו המאושרת כבן של סוחר לבנוני אמיד נגדעה עם מותם בטרם עת של שני הוריו. לאחר שנים של נדודים חסרי מנוח, בהן הוא מנסה, בחוסר הצלחה, להמשיך את מורשתו של אביו כסוחר יהלומים וכלי בית הוא מגיע לאנטיגה, שם הוא מוותר על חלום חייו הקודמים על כל שאיפותיהם, ומשתקע אל תוך קהות נעימה, נטולת אמביציה וייחוד.
בין שני אלה ישנו מר. פוטר, שסיפור חייו והוויתו נפרשים ברומן הזה. מר פוטר שנולד באנטיגה ומעולם לא עזב אותה. מר. פוטר שאביו גם הוא חי כל חייו באנטיגה. מר. פוטר שאינו מכיר דבר אחר מלבד השמש הקופחת שנדמה שתמיד עומדת "במקומה הרגיל, גבוה-גבוה בלב השמיים." מר. פוטר, שכמו אביו איננו יודע קרוא וכתוב ויש לו נשים מזדמנות לרוב ואלה מולידות לו צאצאים רבים, בהם איננו מתעניין כלל. ואחת מן הבנות הרבות הללו שמה איליין סינתיה פוטר, ולימים תשנה האשה הזו את שמה לג'מייקה קינקייד ותעשה מה שלא מצליחה לעשות אף אחת מדמויותיה – תברא לעצמה מחדש את חייה, באמצעות המילים.
מר. פוטר הוא אדם שהנסיבות עצבו אותו באכזריות אדישה כל כך שלא הותירה לו כל סיכוי להיות דבר אחר מן היצור הגס, חסר המודעות האומלל והקהה שהוא. שלא כמו מר.שול או ד"ר וייזינגר שנפלו קורבן לנסיבות חיים קשות, למר. פוטר לא היה כלל סיכוי לחיים אחרים מאלה שחי. לא תעתועי הגורל שיבשו את מהלך חייו אלא עשרות ומאות שנים של עבדות וקולוניאליזם תרבותי. ההעמדה הזו, המבצבת מבין השיטין של הספר, נותנת לו, מעבר להתמודדות האישית המרתקת של קינקייד עם ההסטוריה הפרטית שלה, גם ממד פוליטי חזק.
ברגעיו הטובים של הרומן הזה המילים של ג'מייקה קינקייד מייצרות טקסט ריתמי, מדויק ובה בעת גם פיוטי מאוד. טקסט שנימה דקה של קינה שזורה בו לכל אורכו. ברגעיו הטובים פחות, כמחציתו של הספר, נחצה איזה  גבול דק; הקסם מתפוגג, מה שהקסים לפני רגע הופך למאנייריסטי והספר הופך לביצה מילולית קשה לצליחה.לקרוא, אבל בזהירות.
 
קישורים:

ביוגרפיה של קינקייד עם ציטוטים נבחרים.
ראיון עם ג'מייקה קינקיד ב-Salon.
 
(פורסם בגרסה מקוצרת ב-'צומת השרון' ב-19.3.04).