קטגוריה חדשה. כשמה כן היא. שירים שהמפגש איתם היה כדאי בשבילי. כלומר, שירים שהרווחתי משהו מן המגע אתם, שמשהו ממשי מתוכם מצא את דרכו לתוך הכתיבה או אל תוך המילון הפנימי – ונשאר שם. לא תמיד קל לכתר במילים מהו בדיוק אותו דבר. אפשר לנסות. ננסה.
האם שירים כדאיים אינם, בפשטות, אוסף של שירים יפים ?
לא בדיוק. הכדאיות שמדובר בה כאן היא משהו חומרי, לקחני יותר. לא כל שיר שיובא כאן היה נכנס לרשימה דמיונית של השירים היפים ביותר בעיני. ולהיפך, לא כל שיר יפהפה שפגשתי הסתבר ככדאי עבורי במובן המאוד מסוים שאני מתאמץ למפות כאן (מה שלא הופך אותו, כמובן, לבלתי כדאי מבחינות אחרות). הקריטריון היחיד המאגד את הטקסטים הללו הוא שמכל אחד מהם לקחתי משהו, ואני מחזיק בו מאז.
אפשר אולי לדמות את זה לסוג של אלבום תצלומים פואטי, לאו דווקא כרונולוגי, של היבנות ככותב וכקורא. אנתולוגיה פרטית מצטברת של עסקאות שירה טובות.
השיר הראשון הוא השיר הראשון מתוך הספר הראשון של אדמיאל קוסמן – "ואחרי מוראות מעשה השיר", שיצא ב-1980 בהוצאת מסדה, בסדרה הצנומה והיפה של "ספריה קטנה לשירה" בעריכת אמיר גלבוע ז"ל. ספר מאוד אהוב עלי.
כשנהרג האיש ההוא
כְּשֶׁנֶּהֱרַג הָאִישׁ הַהוּא, שָׂרוּעַ בְּצַד הַכְּבִישׁ
וְרֹאשׁוֹ הַבָּקוּעַ שׁוֹתֵת דָּם,
הָיְתָה לִי הִזְדַּמְּנוּת נְדִירָה
לְהַסְבִּיר לְךָ כַּמָּה מִסּוֹדוֹת הַתְּפִלָּה .
גַּלִּים שֶׁל חֲרָדָה נָשְׁבוּ עִם הָאֲוִיר הַקַּר
מִכִּוּוּן הַיָּם לַחְלֹף מֵעַל לְחִי
הֶהָרוּג הַחֲלָקָה לְמִשְׁעִי, לִנְגֹּעַ
בְּנִתְזֵי הַדָּם. כְּשֶׁיָּרַד
הַלַּיְלָה שָׁמַעְנוּ
כָּל הַזְּמַן שַׁיָּרוֹת שֶׁל פַּחַד נָעוֹת
מֵעָלֵינוּ כְּמוֹ עֲנָנִים מְאַיְּמִים.
הַתְּפִלָּה – אָמַרְתִּי לְךָ אָז בְּצִדֵּי הַכְּבִישׁ הָרֵיק – הִיא
נְגִיעָה חֲרִישִׁית וַעֲדִינָה בַּחוּטִים הַסְּמוּיִים הַמַּרְקִידִים
אוֹתָנוּ כְּבֻבּוֹת תֵּאַטְרוֹן עַל הָאֲדָמָה
הַזֹּאת.
דבר מעניין יש בשיר הזה. הבית הראשון מבטיח ("להסביר לך כמה מסודות התפלה"), הבית השלישי מקיים ("התפלה…היא"). מה עושה כאן הבית השני, שהוא גם הארוך מבין השלושה ? נסו להשמיט אותו. מבחינת התוכן לא נגרע דבר. מבחינת המהות לא נותר דבר.
כמה מסודות השירה.
אלכס בן-ארי 