שירים על שירה – ויזלטיר – חלק ב'

כאמור, מאותו ספר, מאותו מחזור כמו הקודם.
 
[שורות]
 
שֶׁלֹּא תִּבְרַח הַהַשְׁרָאָה הָיְתָה נוֹהֶגֶת
לִכְתֹּב שׁוּרוֹת עַל כַּף-הַיָּד.
אַחַר כָּךְ מַעֲתִיקָה
לַמַּחְבֶּרֶת, לְבַסּוֹף מְתַקְתֶּקֶת.
הַשּׁוּרוֹת, שֶׁפִּרְפְּרוּ חַיּוֹת עַל כַּף הַיָּד הַחַמָּה
גָּוְעוּ בַּמַּחְבֶּרֶת וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ
עַל-גַּבֵּי הַדַּף הַלָּבָן.
עַל-כֵּן, אֲנִי אוֹמֵר
לְעוֹלָם אַל תִּכְתְּבוּ שׁוּרוֹת עַל כַּף הַיָּד.
אַל תְּמַהֲרוּ. הַהַשְׁרָאָה לֹא תִּבְרַח,
וְאִם תִּבְרַח, מַה בְּכָךְ ?
 
מתוך "מכתבים ושירים אחרים" (הוצ' עם עובד, 1986).

ובהקשר הזה כדאי מאוד לקרוא את הראיון שהוא נתן להלית ישורון באחד הגליונות של חדרים (לא זוכר את המספר, אבל לפני 10 בטוח). ראיון שהכותרת שלו הייתה "אני כותב את מה שמתעקש".

מה קורה כאן ?