גילוי נאות

האם חיב אדם תמיד לחשוב על מיני נורמות וסטנדרטים של טעם טוב וטעמים לפגם לסוגיהם בכל דבר ? גם באתר האישי שלו ?

האם כשאשתו החד-פעמית מוציאה ספר שירים ראשון ונפלא עליו למלא פיו מים באלגנטיות עצורה ? האם עליו לשמוח בכל לבו אבל לא לנצל את הבמה שיש לו על מנת לבשר על כך ?

לא יקום ולא יהיה.

הוא כאן, והוא מתפקע מיופי.
חושו ומלאו כפיכם וייטב לכם.

והנה שני שירים, שתוכלו למשש את הסחורה:

אהבתי אותך כמו שאוהבים אסיר נמלט 
  
אָהַבְתִּי אוֹתְךָ כְּמוֹ שֶׁאוֹהֲבִים אָסִיר נִמְלָט
אֶת זְקָנְךָ הַמְּרַמֵּז עַל הִתְרַחֲקוּת גּוּפְךָ מֵעַצְמוֹ,
אֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת הַנְּסִיעָה בַּלַּיְלָה.
 
אַתָּה אָמַרְתָּ: אִם זֶה אַתְּ אוֹ אֲנִי, אָז אֲנִי
(מָה אֶעֱשֶׂה וְאַהֲבָתִי מִתְרוֹקֶנֶת
אִם אֶעֱלֶה אֶל פְּנֵי הַמַּיִם מַהֵר אָמוּת)
אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁבִּקַּשְׁתִּי שֶׁתַּעֲצֹר וּתְחַבֵּק אוֹתִי.
 
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה אִמָּא שֶׁלִּי דְּבָרִים קָשִׁים עָלֶיךָ
אֲבָל גַּם מִבֵּין שִׁנֶּיהָ פַּחַד הַבְּדִידוּת הַנּוֹרָא עָטַף אָנִיס בְּשׁוֹקוֹלָד
(אַתָּה שֶׁבְּחַרְתַּנִי מִכָּל הַנָּשִׁים
שֶׁמַּחְזִיר אוֹתִי בְּחֶלְקִי.
אֵיךְ מוֹנִים אֶת זֶה?
"אֵינֶנִּי אוֹהֵב אֶת הַבִּטָּחוֹן שֶׁלָּךְ בְּחֶבְרֶה" – רֶבַע,
"אֵינֶנִּי אוֹהֵב אֶת גָּוֶן שְׂעָרֵךְ הֶחָדָשׁ" – שְׁמִינִית)
 
וְהִנֵּה כְּבָר אֲנִי עוֹמֶדֶת בַּתַּחֲנָה, קַו 4 מְאַחֵר
אֲנָשִׁים סְבִיבִי כְּמוֹ שָׁמַיִם סָבִיב לְכוֹכָב נוֹפֵל
חוֹשֶׁבֶת: אַל תַּעֲזֹב אוֹתִי מַה צָּרִיךְ לְתַקֵּן אֶצְלִי בּוֹא
נִפָּגֵשׁ הָעֶרֶב
 
הִנֵּה חֲלֻקַּת הָרְכוּשׁ שֶׁאַחֲרֶיהָ
נִפְרַשׁ הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל הַסָּמוּךְ לָעִיר
(יִדָּרְשׁוּ לִי לַחְשָׁנִים, שָׁנִים שֶׁל לַחְשָׁנִים: "עִם הַיָּדַיִם, בְּרֶגֶשׁ")
הַחֹרֶף קַר בִּמְיֻחָד, הַמְּכוֹנִית אֶצְלְךָ
וְהָעֶצֶב מַתְחִיל לַהֲרֹג אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹכִי, עַד שֶׁיִּתְכַּלֶּה.

שמשון ואבשלום
 
שִׁמְשׁוֹן וְאַבְשָׁלוֹם
מַשְׁוִים שְׂעָרוֹת
שֶׁל מִי יוֹתֵר קָרוּעַ
 
אַבְשָׁלוֹם מְדַבֵּר עַל כְּאֵב,
שִׁמְשׁוֹן מִתְפַּשֵּׁט
וּמַרְאֶה לוֹ שֶׁרֵיק בִּפְנִים.
 
אַבְשָׁלוֹם מְחַבֵּק אוֹתוֹ.
אַף צִפּוֹר לֹא נוֹפֶלֶת.
אַף צִפּוֹר לֹא מַמְרִיאָה.

מתוך "עשרים נערות לקנא", אורית גידלי, הוצ' ספרית הפועלים.